תכנות לילדים

תכנות לילדים: הקוד להצלחה

בשנת 2013 הנשיא אובמה פנה לציבור האמריקאי כדי לעודד אותם ללמוד מקצוע שחשוב בעיניו שכל אמריקאי יידע. בסרטון שאורך כדקה הוא מסביר כמה זה חשוב לעתיד שלהם ולא פחות חשוב, לעתיד האומה. על תכנות לילדים ומיומנויות חשובות לדור העתיד.

אז מה מדאיג את האמריקאים שהם דאגו להטריח את הנשיא שיצלם סרטון ויפנה לתלמידי ארה"ב?
מטריד אותם שבעוד 10 שנים תהיינה 1.4 מיליון עבודות שידרשו לדעת לתכנת, ויהיו רק כ-400,000 בוגרי אוניברסיטאות שיוכלו לעשות זאת. בחישוב פשוט, חוסר של כמיליון מתכנתים, רק בארה"ב.
בבריטניה כבר הבינו זאת והחל משנת 2015, תכנות לילדים הוא מקצוע חובה בכל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים.

 

תכנות לילדים
גם שר החינוך שלנו נפתלי בנט מודאג מזה ובשנת 2015 כאשר השיק את אליפות הסייבר, צייץ בטוויטר ש"אחת השפות החשובות היום היא שפת התכנות" חוקרים רבים מגדילים ואומרים שבעתיד הלא רחוק, תכנות תהיה מיומנות בסיס חשובה, ממש כמו קריאה וכתיבה.

 

Hour of Code

אז מי שיזם את הסרטון הזה הוא הארגון code.org  שהשיק את המיזם Hour of Code, שעת תכנות לאומית. זהו מדריך באורך שעה, שתורגם ל-45 שפות כולל עברית, ומלמד את יסודות התכנות לילדים. כאשר הסיסמא שלהם היא "לא תאמינו כמה אפשר ללמוד בשעה". והם מאפשרים כמובן להמשיך וללמוד מעבר לשעה הזו, למי שהנושא סקרן אותו.

אפילו הנשיא אובמה גוייס, והוא פנה לתלמידים בקריאה נרגשת, שלדעת לתכנת זה לא חשוב רק לעתיד שלהם, אלא גם חשוב לעתיד האומה האמריקאית, אם היא רוצה להמשיך ולהיות בקדמת הטכנולוגיה. "אל תקנו משחק וידאו – תכינו אחד. אל תורידו את האפליקציה הכי חדשה – תעזרו לתכנן אותה. אל תשחקו בטלפון שלכם בלבד – תתכנתו אותו".

להפריך את התפיסה השגויה

מה שחשוב להבין הוא שמיומנות התכנות תידרש בעתיד כמעט בכל המקצועות, ולא רק למהנדסי תוכנה שלמדו מדעי המחשב באוניברסיטה. בכל המקצועות שמשיקים לטכנולוגיה היכולת הזו תידרש. אבל מעבר לדרישה, זה פשוט לא סביר שהחיים שלנו שתלויים בטכנולוגיה בצורה כמעט מוחלטת ולרוב האנשים אין מושג בכלל איך לקרוא קוד.

הסיבה לפער הזה, נעוצה בתפיסה השגויה שלתכנת זה קשה וצריכים להיות סוג של גאון כדי לעשות את זה. וזה פשוט לא נכון. רוב התכנות שנעשה היום הוא ביצוע של דברים פשוטים יחסית. אם נפשט את זה, זה לקחת את הדבר הכי טיפש בעולם – המחשב, ולהגיד לו מה לעשות.

עיקר העבודה הוא להתחיל להתייחס לזה בתור מיומנות בסיס נדרשת. כמו שמתחילים עם קריאה וכתיבה, כך עם תכנות, צריך להתחיל בגיל צעיר ולהכניס תכנות לילדים כחלק בסיס חובה כבר בכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי. זה לא משנה אם הילדים שלכם רוצים להיות מעצבים, רופאים, שפים או אדריכלים, הם יצטרכו להבין קוד, או לתכנת קצת דברים פשוטים כפעילות משיקה/משלימה לעבודה שלהם. אולי הם יעבדו בזה כעבודה עיקרית, וגם אז זה לא משנה אם הם רוצים לעשות כסף, או תיקון עולם. לדעת לתכנת יאפשר להם לממש את זה.

ללמוד לחשוב

אבל לדעת לתכנת זה לא רק לכתוב קוד שייעשה משהו. סטיב ג'ובס אמר: "כל אחד במדינה הזו חייב לדעת לתכנת, כי זה מלמד אותך איך לחשוב". והאמת היא שלדעת לתכנת מלמד מספר מיומנויות. תכנות הוא בבסיסו תהליך שמפורק למספר תתי בעיות. רכישת היכולת הזו מלמדת עוד מספר תכונות חשובות כגון: הבנת מרחב הבעיה, בניית ייצוג פנימי, פירוק הבעיה לשלבים, שימוש במשאבי ידע, שימוש בידע קודם, שימוש חוזר, תכנון לטווח רחוק וניבוי התנהגות, ניסוי וטעיה, ניפוי שגיאות, הצעת פתרונות חלופיים ועוד ועוד.

מורים שהכניסו תכנות לילדים בכיתות הנמוכות של בית ספר יסודי, מדווחים שההתנסות עזרה לתלמידים להתמודד עם פתרון בעיות באופן כללי, והמיומנויות שנרכשו, יושמו גם במתמטיקה ומדעים. באופן כללי, הישגי הכיתות האלה גבוהים ב 30%. לא מדובר כמובן בכיתות מצטיינים, אלא בכיתות הטרוגניות לחלוטין.

מאיפה מתחילים?

שמחה ששאלתם. זה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים, ויש כל כך הרבה אפשרויות. אציג 6 אפשרויות שיאפשרו להתחיל ללמוד תכנות לילדים בכל גיל ובכל תחום עניין.

כמו שכתבתי קודם, תכנות מלמד אותך לחשוב, לכן, כדי ללמוד מושגי בסיס בתכנות כגון לולאות, משתנים ומערכים לא צריך לדעת אנגלית וברוב המקרים גם לא צריך לדעת לקרוא. אני אציג בפניכם מספר אפשרויות מגוונות, בטוחה שתצליחו למצוא אחת שתתאים לכם ולילדים.

1. Scratch

תכנות לילדיםscratch היא סביבת פיתות גראפית המיועדת לילדים. היא מאפשרת פיתוח משחקים ואנימציות. בסביבה זו לא כותבים קוד כדי לתכנת, אלא גוררים בלוקים באופן ויזואלי. כל בלוק מייצג הוראה, או פעולה שעושים על הדמות וסדרה של בלוקים יוצרים תסריט, או הגדרת התנהגות כאשר מדובר במשחק, ובעצם יוצרים תרשים זרימה. ניתן לייבא למשחק, תמונות,רקעים וצלילים, וכן להקליט דיבור עבור הדמויות במקרה של סרטון.

scratch

2. CodeMonkey

code monkeyקודמאנקי הוא משחק שמלמד עקרונות תכנות. המשחק בנוי מסדרה של שלבים בדרגת קושי עולה. בכל מסך מפוזרות בננות ועל הקוף, גיבור המשחק, לאסוף את הבננות. כאשר בכל מסך נוספים מכשולים ובכל מסך נוספים כלים חדשים שעומדים לרשות המתכנת הצעיר כדי לפתור את המשימה. המשחק אף הוכנס כאליפות תכנות לילדים בבתי ספר יסודיים, כאשר מי שמשיג את הניקוד הגבוה ביותר, עולה לשלבים מתקדמים יותר.

CodeMonkey

3. Minecraft

תכנות לילדים
Use with permission from Microsoft

מיינקראפט הוא משחק מחשב לכאורה רגיל לחלוטין, שניתן גם לשחק בו בלבד, אך הוא משחק עולם פתוח הנוצר באופן אקראי ומאפשר לשחקנים בו יצירתיות רבה וכן תכנות פונקציות חדשות במשחק. מיינקראפט הוא הרבה יותר ממשחק מחשב, או סביבת תכנות, הוא תרבות שלמה שכוללת גם מוזיקה בסגנון מסויים ומעקב אחרי ערוצי יוטיוב רבים בנושא. אין שום manual או ספר הוראות. כאשר אני שואלת את הבן שלי, איך הוא למד לתכנת חלקים במיינקראפט, הוא עונה את התשובה הגנרית: "מהאינטרנט" מבחינתי אין משחק שממחיש את פער הדורות בצורה טובה יותר מזה. אני מהנדסת תוכנה, וחובבת טכנולוגיה ומשחקים, ואני מודה ומתוודה שלא הצלחתי להשתלט על הדבר הזה. מבדיקה יותר מעמיקה גיליתי שהלימוד נעשה ע"י ניסוי וטעיה, ע"י חיפוש בפורומים ייעודיים וצפיה ביוטיוברים שמתכנתים למיינקראפט. בניגוד לסביבות הקודמות, מיינקראפט הוא משחק בתשלום.

Minecraft

4. אקדמיית הצב

אקדמיית הצבאקדמיית הצב, הוא אתר ללימוד תכנות בלוגו. האתר פותח ע"י ישראלי שרצה ללמד את בנו את עקרונות התכנות בעברית, והקים את אקדמיית הצב. האתר תורגם לשפות רבות כדי לתת אפשרות לכל הילדים בעולם ללמוד את עקרונות התכנות בשפתם. הרעיון שאוב מאתרים כמו אקדמיית קאהן.

אקדמיית הצב

 

 

5. קודו

תכנות לילדים
Use with permission from Microsoft

קודו היא סביבת פיתוח גראפית שפותחה ע"י מייקרוסופט. התכנות נעשה ע"י גרירה של אייקונים ובעזרת כלים פשוטים ניתן לפתח משחקים למחשב או ל xbox.

באתר יש סרטונים שמדריכים צעד צעד, ובקצב אישי כיצד לפתח משחקים וסרטונים בעולם של קודו, ללא צורך בידע מוקדם בתכנות. בהמשך ניתן להמשיך וללמוד שפות מורכבות יותר. באתר קיימים שמונה שיעורים ראשונים, מי שמסיים אותם יכול להתקדם לאתגרים נוספים, וכן להתקדם לשלבים נוספים.

Kodu

 

 

 

 

 

6. YouthSpark Hub

תכנות לילדים
Use with permission from Microsoft

YouthSpark הוא מגרש משחקים טכנולוגי שפותח ע"י מייקרוסופט. באתר קיימות אפשרויות רבות ומגוונות, המוצעות עפ"י קבוצות גיל: 6-12, 13-17, 18-25. בכל קטגוריה יש המון אפשרויות, מפיתוח משחקים ועד פיתוח אפליקציות למסכי מגע וגם קיימת האפשרות ללימוד תכנות בסיסי. מתוך הפורטל הזה יש גם גישה לקודו, שגם היא של מייקרוסופט וכן גישה לפרויקט Hour of Code שתיארתי קודם. באתר יש גם הוראות לגלישה בטוחה באינטרנט והם מצעים גם קורסים לקיץ.

YouthSpark

 

הציתו את הסקרנות

כמו שכתבתי בפוסטים קודמים. חלק מהתפקיד של הורים שמכינים את דור העתיד, הוא חשיפה לתחומי עניין רבים והצתת הסקרנות של הילדים. חשיפה של ילדים לעולם התכנות בגיל צעיר, תקנה לילדים מומנויות רבות שישרתו אותם בעתיד ללא קשר לתחום בו יבחרו לעסוק.

אם הם יגלו בדרך שתוכנה גם מושכת אותם כתחום עיסוק, הם ימצאו את עצמם בתחום מעניין, מתגמל ומספק. הם יגלו שבעזרת טכנולוגיה הם יכולים לעזור לאנושות. הם יגלו שהם יכולים לעשות משהו בידיים שלהם, לגרום לו להיווצר יש מאין, ובלחיצת כפתור לאפשר לעוד המוני אנשים להנות מזה.

תוכנה, כך יגלו הילדים שלכם, זה הדבר הכי קרוב לקסם, או לכוחות על, ואין ספק שאנשי הטכנולוגיה הם כוכבי הרוק של התקופה.

ובנינו, לא הייתם שמחים שבשעות שהם ממילא מול המסך, הם גם יפתחו יכולות חשובות לעתיד?

 

אמא רבודה

 

 

קצת אהבה

אהבתם את התכנים? שתפו בפייסבוק, תנו לייק והירשמו לניוזלטר

עשו לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג:

https://www.facebook.com/augmentedmom/

יש לכם הערות, הארות, פרגונים או שאלות? הגיבו פה למטה, אני עונה ותמיד שמחה לדיון.

 

יש לכם תגובות?

תגובות

16 thoughts on “תכנות לילדים: הקוד להצלחה

  1. פוסט מעולה. פרקטי ברור מעורר ומנחה לעשייה מיידית. תודה ששיתפת

  2. תודה מלי, הג'ינג'י בן 5 עוד מעט ועם הכלים פה זה בדיוק הזמן להתחיל לתכנת

  3. מסכים בהחלט. כך אני למדתי, מגיל צעיר מאוד לתכנת. פשוט כתבתי משחקים במקום לשחק אותם.
    כיום אני כותב שפת תכנות חדשה לילדים שתשנה את חוקי המשחק.. 😊

  4. מוסיפה את MIT App Inventor
    שמאפשר ליצור אפליקציות (בלוקים, כמו סקראץ') והכי כיף – להריץ אותן בזמן אמת ע"ג הסמארטפון. בת ה13 שלי אהבה.

  5. קודם כל, אהבתי את הפוסט. כמו כל הפוסטים שלך הם כתובים בטוב טעם ומתוך ידע, וזה נעים מאוד לקרוא.
    ועכשיו אחרי שגמרתי להיות מנומסת, אומר מה אני חושבת.

    אני לא מתלהבת מדברים שאומרים פוליטיקאים. אני אמנם מכבדת אותם ומעריכה את העבודה שהם עושים למען הכלל, ובטוחה שאני לא הייתי רוצה או מצליחה לעשות דברים כאלה, אבל אני חושדת במניעים שלהם כשהם מקדמים דברים, ולכן אני לא מתרשמת מזה שאובאמה ובנט בעד ללמד ילדים תכנות. יתכן שזה באמת רעיון טוב, אבל העובדה שהם בעד לא מעלה או מורידה בעיניי.

    אני גם מסכימה עם העובדה שזה מיתוס שצריך להיות גאון כדי לתכנת. הנה אני מתכנתת. רחוקה מתכנות גאוני, ובכל זאת מצליחה לתכנת דברים (כמעט בלי באגים).

    כשסיימתי לקרוא את הפוסט שלך, רצתי לבלוג שלי כי זכרתי שקישרתי בו פעם לרשימה של חמישה משחקים שמלמדים לכתוב קוד (https://www.webpagefx.com/blog/web-design/games-that-teach-how-to-code/), ותוך כדי נבירה וחיטוט נתקלתי בעוד משהו שקשור לקידוד לילדים: מאמר של ג'ף אטווד, אחד המתכנתים הידועים בעולם (אחד משני המייסדים של Stackoverflow, אתר השאלות ותשובות של מתכנתים, זה שמחלק את החיים ל"לפני" ו"אחרי"), ולדעתו ממש לא חייבים ללמד ילדים תכנות. המאמר שווה קריאה כי יש בו הרבה פנינים, אבל אביא כאן תרגום של שתי פסקאות מהמאמר כדי לחסוך למי שלא בא לו לקרוא ולתת תיאבון למי שכן:

    …"אם מישהו אומר לך "כתיבת קוד הוא האוריינות החדשה" מפני ש"בימינו מחשבים נמצאים בכל מקום", שאל אותו איך עובדת הזרקת דלק. בכך שמלמדים קידוד, אני מודאג שאנחנו בעצם מלמדים את ילדינו את אמנות תיקון המכוניות. מיומנות חשובה – אבל אם יצרני מכוניות ומהנדסים עושים את עבודתם נאמנה, היא כזאת שאינה צריכה לעניין את האדם הממוצע, המשתמש במכונית שלו כאמצעי להשגת מטרות מבלי שאי פעם יצטרך לדאוג לגבי בניית ההילוכים או אפילו להחליף שמן."

    …"כל אחד יכול ללמוד לכתוב קוד. אבל מעטים מאד יכולים להסביר מדוע הם כתבו שורת קוד מסויי
    מת, מה הקוד הזה עושה, או לשכנע אחרים להשתמש בזה ולסייע להם לבנות את זה. כל אלה הן מיומנויות אנושיות חיוניות שיש להן קשר הדוק לאמנות התקשורת עם אחרים, ואין להם כל קשר לכתיבת קוד שמחשב יכול להבין."

    ואסיים בעוד פוסט, הפעם של עמיתה שלי בעבודה. הפוסט נקרא "כולם צריכים ללמד קוד?" והוא מדבר על לימוד קוד, לאו דווקא לילדים, מה היתרונות שלו מצד אחד, ומה החסרונות בזה שכל אחד ילמד קוד. הפוסט לא מסתיים בהחלטה כלשהי, ומעניין לקרוא שם דיון קצרצר בתגובות.

    גם לי אין מסקנות חד משמעיות. רק אומר שאת הילדים שלי לא לימדתי לכתוב קוד – לא מטעמים אידאולוגיים אלא פשוט לא קרה.

    1. היי לאה, תמיד כיף לקרוא את התגובות שלך. מעמיקות ומנומקות. ובפעם הראשונה שאנחנו לא מסכימות, אני שמחה שיש הזדמנות לדיון.
      אני מבינה את דעתך לגבי פוליטיקאים, אם זה לא מעלה ולא מוריד, אז אפשר להתקדם בדיון, בעזרת טיעונים אחרים. הם מופיעים פה, כי אני חושבת שכאשר יש בעיה בסדר גודל לאומי, אז האנשים שבאמת אכפת להם (לדוגמא code.org) אז הם מצליחים לגייס את מי שיש לו יכולת להזיז דברים בסדר גודל לאומי – וזה פוליטיקאים. אז הנוכחות שלהם בפוסט שלי, נועדה לציין את היקף הבעיה, מבלי לציין כרגע איך לפתור אותה.
      הפוסט שלי עוסק בשתי בעיות, ועכשיו אני מבינה שזה לא הוצג בצורה מספיק ברורה.
      1. חוסר עצום במתכנתים
      2. הבנת/ידיעת תכנות כמיומנות בסיס.
      אני מניחה שעל נק' מס' אחד אין לנו ויכוח, חוסר במתכנתים הוא נתון אובייקטיבי. החוסר רק ילך ויעמיק, כי הצרכים הטכנולוגיים הולכים וגדלים וילדים שפונים ללימודי STEM הולך וקטן.
      מה שמביא אותנו לנקודה השניה. האם תכנות הוא מיומנות נדרשת?
      אני חושבת שכן, אבל גם מי שלא חושב שכולם צריכים לדעת/להבין קוד, יכול לראות את היכולות והיתרונות שניתן להפיק מלימוד צורת החשיבה הזו, גם בתחומים אחרים, או בפתרון בעיות באופן כללי.

      ועכשיו לעצם המחלוקת:
      אני חושבת שההקבלה של ג'ף אטווד למכוניות היא לא נכונה. אכן מכוניות יכולות לשרת אותי מבלי שאצטרך להבין את המנגנון הפנימי שלהם. אבל בקשר למחשבים, אני חושבת החדירה של הטכנולוגיה לתחומי חיינו, היא עמוקה ומהירה ומתקדמת בקצב אקספוננציאלי. אני חושבת שהחיבור בין אדם למכונה הוא קרוב מאי פעם ובינה מלאכותית היא בכלל מעבר לפינה, ואני חושבת שהתכנות יידרש ברמה של מיומנות בסיסית יומיומים – גם ברמת השימוש. אולי לא ברמת יישום, אבל כן ברמת ההבנה.
      ובעניין קצת יותר פרקטי, בעולם החדש שבו הרובוטים יעשו הכל, כולל לכתוב תוכנות בעצמם, להלחין מוזיקה ועוד דברים שלא חלמנו, לשלוט במכונות תהיה מיומנות חובה. (סליחה על הסיום בנימה אפוקליפטית) 🙂

  6. תודה רבה לך על התגובה המעמיקה והמהירה!

    אני מבינה עכשיו את השימוש שלך בפוליטיקאים, ומקבלת.

    דווקא הבנתי את שתי הנקודות, רק שהתייחסתי רק למה שהתחשק לי 🙂 .
    אם להתייחס לשתי הנקודות שלך, אז אפילו לגבי הראשונה אני לא בטוחה שיש לי הסכמה מלאה. זה שחסרים מתכנתים היום זה סבבה, אבל אני לא יודעת מה יהיה בעתיד. גם אצלך בבלוג, התמה שחוזרת היא שאנחנו לא יודעים מה יקרה בעתיד, אולי אפילו לא מדמיינים מה יכול לקרות, ובחוסר הוודאות הזה אחננו צריכים להכין את ילדינו. אם אתחבר לרגע לסיפא של דברייך (שלא מצאתי בו דבר אפוקליפטי), העובדה שרובוטים יעשו הכל היא אכן אופציה די מתקבלת על הדעת, אבל עדיין לא ברור שצריך יהיה לדעת לתכנת בשביל זה. שפות התכנות מתקדמות כל הזמן, ויתכן שגם האופן שבו נתכנת ישתנה בעתיד. כך שללמוד תכנות היום לא בהכרח יכין אותנו לתכנות הנחוץ מחר, אלא אם כן נבין את המושג תכנות במובן היותר רחב שלו (אפילו יותר רחב מפתרון בעיות), וזה מביא אותי לנקודה הבאה.

    ולגבי הנקודה השנייה, של מיומנויות התכנות: אני תופסת את ג'ף כאחד שבוודאי מבין את עומק חדירת המחשבים לחיינו, לכן אני מייחסת חשיבות לדבריו. מה שג'ף אומר זה שתכנות כולל לא רק כתיבת קוד. הוא אומר שלדבר למכונות זה קל, כי הן תמיד עושות מה שאתה אומר, כל פעם, בדיוק באותו אופן. לדבר לאנשים לעומת זאת – זו מיומנות שמתפתחת כל החיים, וככל שנקדים לפתח אותה כן ייטב. מיומנויות כמו תקשורת בין אנשים, הקשבה, יכולת שכנוע, חשיבה ביקורתית וכד', אינן מיומנויות שאנשים בד"כ משייכים לכתיבת קוד והן נצרכות מאוד, וזה לדעתי מה שג'ף רוצה להדגיש.

    ייתכן שיש נקודה שאנחנו כן מסכימות עליה, והיא שלאנשים שונים תהיה רמה שונה של שימוש – יהיו כאלה שרק יבינו, יהיו כאלה שיישמו מעט, ויהיו אלה שיישמו הרבה.

    תודה לך על חומר רב למחשבה.

    1. הי לאה. לא שהסכמה זה ערך (להיפך, דיון מגוון הוא ערך הרבה יותר חשוב בעיני) אבל נראה לי שאנחנו יותר מסכימות מאשר לא.
      לגבי נקודות המחלוקת:
      1. אני אכן לא יודעת מה יהיה בעתיד, אבל אני חושבת שלהעריך חוסר גדול במתכנתים, בעתיד הקרוב, זו הערכה זהירה וריאליסטית.
      2. לגבי תכנות כמיומנות בסיס, זו הערכה שלי, למרות שהנבואה ניתנה לשוטים, אבל בתחושה שלי ובתפיסה שלי את הדברים, דעתי היא שמי שיחזיק בה, יהיה ביתרון משמעותי. מן הצד השני, לא מי שלא יחזיק בה, יקבץ נדבות וירעב ללחם, אבל אני חושבת שזו תהיה התחלה טובה. לגבי מה שג'ף אטווד אומר, אני לא מבינה את הסתירה, זה לא משחק סכום אפס. מיומנויות רכות של תקשורת, שכנוע והקשבה, בוודאי חשובות אבל לא עומדות בסתירה ליכולת להבין קוד או לייצר אותו. ויש סדרה נוספת של מיומנויות שתידרשנה, ואני עוד אכתוב עליהן, הבלוג שלי עדיין צעיר 🙂 אני גם לא מומחית לנושא, אלא חוקרת אותו ומשתפת אתכם.
      3. למרות, ובנוסף לאמור לעיל, גם אם אנחנו לא מסכימות לתחזיות לגבי העתיד (ושתינו צודקות/טועות במידה שווה, כי אף אחד לא יודע מה יהיה) אני חושבת שרק בעבור יכולות החשיבה שלימוד תכנות מקנה, שווה להכניס אותו כבר מגיל צעיר במערכת החינוך. את החשיבה האנליטית, פירוק הבעיה, ניבוי ההתנהגות ועוד תכונות שציינתי בפוסט.

      כיף של דיון 🙂

  7. גם אני חושבת שאנחנו קרובות מאוד בדעותינו וזה רק החלק המרדני שבי שאוהב להדגיש את החלק של הדווקא 🙂 . ובאמת הדיון ממש כיפי, אבל נראה לי שפה הוא מגיע לסיומו מפני שעם התגובה האחרונה שלך אני חושבת שאני יכולה להסכים עם רוב הדברים:
    1. אם מדובר על העתיד הקרוב אז אכן כנראה אפשר להעריך שיחסרו מתכנתים (תראי איך קשה לי לכתוב את זה בהחלטיות).
    2. ליכולת תכנות יש אכן יתרון וזו אכן נקודת התחלה טובה (שימי לב שלא התחברתי ל"משמעותי" ביתרון… קשה לי, כי אני מרגישה חסרונות אצלי בכל כך הרבה תחומים אחרים, שלא יודעת כמה יתרון התכנות מחפה עליהם).
    ומסכימה איתך לגמרי (!) שזה לא משחק סכום אפס. לדעתי גם ג'ף אטווד יודע את זה והוא ניסח את הדברים שלו בהקצנה מסוימת כדי להדגיש את הנקודה, אבל זו פרשנות אישית שלי.
    מחכה בכליון עיניים לשמוע על המיומנויות הנוספות שתכתבי עליהן בבלוגך הצעיר.
    3. המשפט שהכי אהבתי: "שתינו צודקות/טועות במידה שווה, כי אף אחד לא יודע מה יהיה". נכון! איזה כיף זה לא לדעת.
    ומתחברת גם להמשך – יש אכן יכולות חשיבה תכנותיות שטוב שתהיינה לכולם. אני חושבת אמנם שחלקן נקנות גם כשלומדים מתמטיקה ומדעים אחרים, אבל חלקן מודגשות יותר בתכנות.

    בקיצור, אמנם עדיין לא השתכנעתי שמערכת החינוך צריכה להכניס את זה – זה קשור לתפיסה שלי את תפקיד מערכת החינוך, שלצערי אין לי כוח לפרט כעת אבל בטח תעלה באיזושהי תגובה עתידית שלי (מי אמר שהנבואה ניתנה לשוטים ולא קיבל) – אבל בהחלט הראית לי שכדאי שילדים ילמדו את זה. ישר כח!

    תודה על החומר למחשבה, ועל הדיון הפורה והמכבד!
    3.

    1. והחלק המרדני שבי, מוצא חוסר הסכמה ממש לפני סוף הדיון 🙂
      בעיניך זה כיף לא לדעת את העתיד. אני לא רוצה לדעת את העתיד, אני רוצה לעזור לעצב אותו (כי ליצור אותו זה פאתוס קצת גדול מידי בשבילי). וכיוון שאני מאמינה בדוגמא אישית בחינוך, אני רוצה שהילדים שלי, שבאמת גדלים אל הלא נודע, לא יהיו רספונסיביים לעולם המשתנה, וינסו להסתדר בו, אלא יהיו פרואקטיביים.
      מחכה לדיונים הבאים בפוסטים על המיומנויות הנדרשות מילדי העולם החדש

  8. נתקלתי היום בפוסט בנושא תכנות לילדים , של מישהי עם דעות פרובוקטיביות (כך כתוב עליה).
    היא מצטטת כמה אנשים אחרים מתחום החינוך, שלא חושבים שלימוד תכנות לילדים הוא משהו נחוץ. זה קצת ארוך לתרגם אז ברשותך אביא כאן כמה פסקאות שנראות לי הכי מעניינות, אבל באנגלית:

    As Mr. Bennett points out on his website, computer and tech experts are also skeptical. "When the telegraph was invented, there was a push to teach everyone Morse code," said former tech executive Donald Clark. "This turned out to be a huge waste of time, as the vast majority of people simply needed to write English that was transcribed by a relatively few number of telegraph operators."

    "Coding is going to disappear," computer entrepreneur Emmanuel Straschnov told IBTimes UK. "The vision is that people shouldn't even have to know what a server is. The vision is that people should only know: I want my app to do this, this and that, and then you build it."

    היא מסיימת בבעיה פרקטית, אבל דווקא בזה אני לא מסכימה איתה – בעיניי הפרקטיקה לא יכולה להיות טיעון נגד השאלה אם משהו מתאים וראוי או לא.

    There's also the practical matter of finding enough teachers who can teach this stuff. Currently, they don't exist. It's hard enough to find good math teachers. And it's safe to say that delivering on all these lofty intentions through the public-school bureaucracy will be a challenge. The real goal – far more important – should be to teach kids enough math and science to understand the world in which they operate.

  9. תודה לאה שהבאת עוד דיעה. ותודה שנזכרת בי ובבלוג שלי כשקראת אותה.
    אני כמובן לא מסכימה איתה. היא מביאה מס' דוגמאות של אנשי חינוך *שנראה* להם שלא צריך את זה.
    אני לפני שבועיים הייתי בכנס חינוך בלונדון, שם לימודי התכנות הם חובה מ 2013, כפי שגם הכותבת מציינת בלינק שהבאת.
    שמעתי סיפורים ממורים וממנהלות שהכנסת לימודי התכנות שיפרו את בית הספר שלהם בכל הפרמטרים. לימודי תכנות וכן שימוש בטענולוגיה מתקדמת בביה"ס שיפרו את יכולות הלומד העצמאי, ועוד הרבה דברים שבתי ספר היו שמחים לאמץ. ואני מדברת על בתי ספר נחשלים בעשירונים התחתונים בהישגים. אז על איש חינוך שמתנגד כי *נראה* לו, יש המון סיפורי הצלחה בשטח.
    אין טעם להתנגד לקידמה. וקוד מורס זו לא דוגמה טובה כי אנחנו כבר יותר שנים עם שפות תכנות שפה כדי להישאר ורק נוגעות בעוד ועוד תחומים בניגוד למורס שהלך ונעלם.

    ונסיים בהסכמה 🙂
    אם בעיות פרקטיות ישמשו לנו כטיעון לא נתקדם לשום מקום. אם מסכימים על המהות, גורמים לשאר הדברים לקרות.

Comments are closed.