לכבוד יום המורה, דיון על שינוי תפקיד המורה, איך צריכים להיראות מורי העתיד, והאם טכנולוגיה יכולה להחליף מורים. ספוילר: לא.
אז איך אתם חוגגים את יום המורה? פרסתם שטיח אדום? ארגנתם למורים פינוקים בחדר המורים? ההורים מחליפים אותם בהפסקה? או שאתם מהז'אנר של להביא ברכות ומכתבים מתלמידי עבר?
לא משנה איך בחרתם לחגוג את הערכתכם לעבודה שעושים המורים של הילדים שלכם, זה כנראה מגיע להם. בתקופה שבה מעמד המורה בשפל, העבודה שלהם שוחקת, והם מתמרנים בין התלמידים, לבין ההורים לבין היותם שק החבטות של כולם בעקבות תוצאות מבחני פיז"ה, כל הבעת הערכה, היא מבורכת.
לפני שנתיים כתבתי פוסט לכבוד יום המורה שעסק בכך שמורה צריך כמה שפחות להפריע ובעיקר ללמוד עם התלמידים. אחרי שאני עוסקת בנושא עולם החינוך העתידי, ובתפקיד ביה"ס בהכנת ילדים לעולם החדש, אשמח לפתח אתכם דיון קצת יותר מעמיק.
תפקיד המורה במאה ה-21
דיון כזה, ראוי שיתחיל בתפקיד המורה בעת הנוכחית. בשנת 2010, פרסם מכון ון ליר בירושלים, נייר עבודה שמנסה להתמודד עם השאלה הזו.
תמצית הדברים היא בשתי בעיות-על שמשפיעות על תפקוד המורה:
הראשונה: סתירות פנימיות במטרות המרכזיות של מערכת החינוך. כנראה שסתירות במערכת חינוך מאורגנת הן בלתי נמנעות, אבל חוסר ההכרעה בסתירות הפנימיות הוא זה שמקשה על תפקוד מורים. את הסתירות הפנימיות ניתן להכריע ע"י אסטרטגיות הנעות על הציר בין ריכוזיות לאוטונומיה. עד כמה המערכת צריכה להגדיר מטרות על ברורות ולגזור מהן שיטות עבודה אחידות ולהוריד אותן לשטח, לעומת מתן אוטונומיה לכל מסגרת מקומית המבקשת לגבש פתרון בהתאם לקהל היעד שלה.
בעיית העל השנייה היא אי-ההלימה בין בית הספר לסביבתו אני באמת מרגישה שאין צורך להרחיב ולהסביר את חוסר הרלוונטיות של מערכת שעוצבה בסוף המאה ה-19 וכולנו חשים את התוצאות של אי ההלימה הזו.
בעיות העל הללו מייצרות בעיות נוספות הנוגעות לתפקידו ולתפקודו של המורה כגון:
התערערות זהותו המקצועית וטשטוש גבולות המקצוע שמייצרים עומס כבד על המורים.
בעיה נוספת היא בדיקת איכות ההוראה באמצעות הישגים בלבד. במערכת בעלת מטרות סותרות, בדיקת הישגים עושה עוול נוסף למורים.
והבעיה אולי הכואבת ביותר היא אי בהירות בקשר לשיטות ההוראה על הציר שבין מסירת ידע לפיתוח החשיבה.
בעיות אלו הן הבסיס למצבם העגום של המורים. לקרע בין המורים למערכת, לחוסר האמון במורים, לאובדן המשמעות של מורים ועזיבת המערכת.
השפעת הטכנולוגיה על תפקיד המורה
אבל בנוסף למצב המורים במערכת, הגורם המשפיע ביותר שגרם לשינוי התפקיד שלהם, היא הטכנולוגיה. אין ספק שעידן שטף המידע שאנו מצויים בו, ששינה בצורה משמעותית כמעט את כל תחומי חיינו, לא פסח על בית הספר והמורים.
במובנים מסוימים ההשפעה על המורים היתה אף משמעותית יותר כיוון שתפקיד המורה במשך שנים רבות עסק במסירת ידע, ומאחר הידע נמצא בזמינות גבוהה בכל מקום, הגדרה זו צריכה לעבור עדכון משמעותי.
אותה טכנולוגיה ששינתה בצורה כל כך מהותית את תפקיד המורה, היא גם זו שנותנת לו את הכלים לעדכן את תפקיד המורה ותפקודו.
טכנולוגיה מאפשרת למורים לשדרג את הידע שלהם במהירות רבה יותר, ולתת מידע מעודכן לתלמידים שלהם.
טכנולוגיה מאפשרת למורים למצוא פתרונות לבעיות ע"י היעזרות בקהילות מומחים. אני עצמי חברה במספר קהילות מורים כאלה. כמעט על כל שאלה שמורה מעלה, מיד יש מספר דו-ספרתי של מורים שכבר נתקלו בבעיה, יש להם דף עבודה, מערך שיעור או מצגת מוכנה והם שמחים לשתף.
טכנולוגיה מאפשרת למורים לחבר את הכיתה שלהם לשותפים ברחבי העולם, להביא מומחה לכיתה בשיחת אונליין, או להיות קשר עם ילדים בגילם במקומות שונים ובכך לקדם את החינוך לגלובליות.
יש עוד המון דוגמאות לדרכים בהם טכנולוגיה יכולה לשפר את תפקוד המורים, אבל הנקודה החשובה היא שהתרומה שלה עולה על השיבוש, בתנאי שיש מוכנות לשינוי וחישוב מסלול מחדש.
האם רובוטים יכולים להחליף מורים?
רגע, אז אם טכנולוגיה מעדכנת את תפקיד המורה בצורה כל-כך טובה, אולי בואו ניקח את זה עוד צעד אחד קדימה. גם בטכנולוגיה הקיימת כיום ובטח עם ההתפתחות המואצת שלה, אפשר לעשות דברים מופלאים, אז אולי לא צריך בכלל מורים?
הרי כל רובוט פשוט עם חיבור לאינטרנט, יכול להעביר כמויות עצומות של ידע. אז בדרום קוריאה לקחו את הרעיון הזה צעד אחד קדימה.
בניסוי שנערך כחלק ממחקר, נתנו לרובוט ללמד ילדים אנגלית. המחקר שפורסם ב 2010 קבע שב 2015 המורים הרובוטים יהיו מסוגלים לעזור למורה אנגלית אנושי וב 2018 להחליף אותו כליל, כולל תקשורת עם התלמידים. אז אנחנו אוטוטו ב 2020 ויודעים שהמחקר הזה לא ממש דייק.
אז בתשובה לשאלה האם רובוטים יכולים להחליף מורים התשובה היא לא. בודאי שלא. זה לא אומר שהניסוי הזה לא מעלה כמה מחשבות נחמדות על רובוט שיעזור לילדים לתרגל בצורה משחקית, חלק מהחומר, או שפה חדשה. אולי שיעסיק קבוצה ויפנה את המורה להקדיש זמן רב יותר לתלמידים אחרים. או שאולי אפשר להשתמש ברובוטים כעוזרי הוראה או חבר צוות נוסף בכיתה. אבל אין תחליף לקשר האישי עם המורה, שיכול לספק חוויה חינוכית מקיפה, אמפתית ומתגמלת. מורה שיכול לחוש בשינויים בהתנהגות ובמצב הרוח, שיכול להעצים ולהוות דוגמא אישית.
הפרדוקס הגדול הוא שככל שמורים יתעקשו ללמד כמו פעם, להעביר ידע, ללמד למבחן ולעשות את כל זה בצורה פרונטלית, כך הם מתנהגים יותר ויותר בצורה דומה לרובוט שאנחנו טוענים שלא יכול להחליף אותם.
מורה רלוונטי
אז הבנו, ביה"ס תוכנן לפני 200 שנה, והוא לא רלוונטי, המורים כבר לא יכולים להעביר ידע בצורה פרונטלית. אז מה כן? מה עושה מורה לרלוונטי? האמת שיש אינספור רשימות והגדרות, ולמען האמת כשאני קוראת תכונות כמו: אדפטיביות, יכולת לעבוד בצוות ו Life Long Learner אני שואלת את עצמי, מה זה שונה מכל עובד אחר? אלו תכונות שגם מהנדסים שרוצים לשרוד בשוק התעסוקה המשתנה, זקוקים להן.
אז מה עושה מורים לרלוונטיים? איך מעדכנים את הגדרת התפקיד שלהם? אני רוצה, ברשותכם, להציע רשימה אחרת.
- פתיחות לטכנולוגיה – אנחנו חיים בעולם דיגיטלי. האחיזה הטכנולוגית בחיים שלנו הולכת וגדלה, ובעוד אנחנו מהגרים דיגיטליים, הילדים שאנחנו מגדלים ומחנכים הם ילידים דיגיטליים. מורה רלוונטי חייב להיות מעודכן טכנולוגית. הוא לא צריך להקדים את הילדים, לא בטוח שיש לנו סיכוי מול הקצב שבו הם מאמצים טכנולוגיות וסביבות חדשות. אבל מורה לא יכול להיות טכנופוב או מיושן. הילדים קולטים את זה, זה מפריע להם וזה אחד הדברים הראשונים שגורמים להם להרגיש כלפי מורה שהוא לא רלוונטי.
- גמישות מחשבתית – הכוונה בעיקר להיות מסוגלים להכיל את השונות והאינדיבידואליות של התלמידים שלו. אי אפשר יותר ללמד כיתה. אפשר וצריך, ללמד ילדים. כל אחד לומד בצורה שונה, מעבד מידע בצורה שונה ודבר שעובד טוב למורה עם תלמיד אחד, לא יעבוד עם החבר שלו. אם בעבר היו שיטות הוראה שהתאימו ל 95% מהתלמידים והשאר קוטלגו כעצלנים, טיפשים או מופרעים. היום כבר מבינים יותר ויותר את הכוח של פרסונליזציה בחינוך. וגם, היכולת להסתכל על תלמיד בצורה הוליסטית ולהבין את סך היכולות שלו, זו יכולת קריטית בעת הנוכחית. השאיפה להעביר איזה סף קשיח כלשהו שמעליו כולם מתאימים למסלול מסוים ומתחתיו הם לא, היא חסרת אחיזה במציאות ועושה עוול גדול לחלק לא מבוטל של תלמידים.
- להסכים לא לדעת הכל – אם פעם מקור הסמכות והכבוד למורים היו כמויות הידע שלהם, היום זה כבר לא עובד. הילדים לא מתרשמים מהידע של המורה, הם גם לא מתרשמים מכל כמויות הידע בגוגל. לקבל ידע ומיד, זה מובן מאליו בשבילם. הם לא יודעים מה זה לקחת שני אוטובוסים לספריה העירונית ללכת פיזית בין המדפים, לחפש ספר, לדעת מה אתה מחפש, לא למצוא, להיעזר בספרנית ואז להתחיל לדפדף, לקרוא ולסכם. היום כל הידע נמצא ובזמינות גבוהה, אז הילדים לא צריכים את המורים כדי להביא ידע. אני פוגשת מורים רבים שמתקשים לצאת מפוזיציית הידענות, וההתעקשות הזו משיגה את האפקט ההפוך מול התלמידים.
- לא לענות על שאלות – לפחות לא מיד. או לפחות לענות בשאלה נגדית. אם ילד שואל מורה שאלה ומקבל תשובה מיד, זה לא כמו לשאול את גוגל, אבל גם לא הרבה יותר מזה. אם להשתמש בקלישאה מעולם אחר, מורה רלוונטי ייתן חכה ולא דגים. אם ילד שאל שאלה, נלמד אותו למצוא את התשובה, כמובן שזה יותר קשה והדרך הקלה היא לתת את הדג ופשוט לענות את התשובה. אם אתם מורים שרוצים לתת את הערך הרב ביותר לתלמידים, תנסו להתגבר על האינסטינקט לענות על שאלות. שהתשובות שלכם יכוונו אותם למצוא את התשובה בעצמם.
- להיות מאמן – מורה רלוונטי, הוא מורה מעצים, מורה שעוזר לתלמידים להציב יעדים, מורה שנותן כלים ועוזר לתלמידים שלו לפתח מיומנויות. מורה, כמו מאמן טוב צריך לעודד, לשקף לתלמיד את המצב ולהוביל כל תלמיד אל ההצלחה האישית שלו, ואולי לפני זה להגדיר יחד איתו מה זו הצלחה בשבילו. מורה שהוא דוגמה אישית לכל מה שהוא מבקש מהתלמידים שלו להיות. אתם רוצים לפתח תלמידים יזמים, תהיו מורים יזמים, אתם רוצים להעביר לתלמידים שלכם את חשיבות הלימוד המתמשך לאורך החיים, תראו להם שאתם לומדים כל הזמן, מתפתחים ומחדשים.
מורי העתיד
נו, אהבתם את החמישיה הפותחת שלי של תכונות המורה הרלוונטי? אם לא, מצוין! הרעיון הוא לפתח דיון ולא שכולם יסכימו איתי. מוזמנים לכתוב בתגובות.
אבל נניח שהסכמתם, מה הבעיה?
הבעיה היא שלא הכל תלוי במורים. גם המורה הרלוונטי ביותר יתקשה לתפקד במערכת במתכונתה הנוכחית.
פתחתי בנייר עמדה של מכון ון ליר שהצביע על בעיית-על במערכת של סתירות פנימיות ביחס למטרות המרכזיות, ועד שהמערכת לא תיישב את הסתירות הפנימיות ותקבע מטרות מרכזיות רלוונטיות וצופות פני עתיד, המורים ימשיכו להיות קורבנות של המערכת בדיוק כמו הילדים שלנו.
אז עד שמורי העתיד ילמדו את התלמידים מיומנויות ולא ידע למבחן, בינתיים יש לנו יותר מידי מורים שמונעים ע"י הפחד להיות אחראים לכל דבר פרט למה שהם יכולים לשלוט בכיתה. ועד שזה לא ישתנה, זה אומר שמורי העתיד מלמדים במערכת של העבר.
אני לא מזלזלת ביכולת של מורה אחד לעשות שינוי גדול ומשמעותי בסביבתו ולהשפיע לטובה על התלמידים שלו, אבל זה לא הוגן לדרוש ממורים לפעול בתנאים אלה בעומס הנוכחי, כפי שהם צריכים כדי להיות רלוונטיים.
אז עד שלא נצליח לעזור בשינוי המערכת בעבורם ובעבור הילדים שלנו, נמשיך להביא עוגות ופשטידות לחדר מורים, כדי שלפחות ידעו שאנחנו מעריכים את המאמץ.
קצת אהבה
אהבתם את התכנים? שתפו בפייסבוק, תנו לייק והירשמו לניוזלטר
עשו לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג:
https://www.facebook.com/augmentedmom/
יש לכם הערות, הארות, פרגונים או שאלות? הגיבו פה למטה, אני עונה ותמיד שמחה לדיון.