אני שמחה לפתוח את במת הבלוג הצנועה שלי לכותבים אורחים. פותחת את סדרת "מורים מעוררי השראה" מיטל צבאג המורה המאמנת.

אז אחרי שאני כותבת לכם למעלה משנה, אני פותחת את הבמה לכותבים אורחים. במהלך המסע של אמא רבודה פגשתי הרבה מורים מעוררי השראה, על חלקם אפילו כתבתי, ועכשיו אני רוצה להתחיל סדרה של פוסטים בה הם יתארחו ויכתבו לכם בקולם.
המסע הזה של אמא רבודה הוא מסע למידה וחקר, ואם יש משהו שלמדתי על למידת העתיד זה שיתופיות. אז אני שמחה לשתף פה קולות נוספים ומגוונים כדי לתרום ללמידה של כולנו.

קבלו אותה במחיאות לייקים סוערות: מיטל צבאג – המורה המאמנת.

קצת עלי

נעים מאוד שמי מיטל צבאג אמא לשלושה ונשואה ליוני.

את התואר הראשון שלי עשיתי בעיצוב תקשורת חזותית ובמשך כ-5 שנים עבדתי בתור מעצבת גראפית בחברה גדולה. תמיד הרגשתי שמשהו חסר, אהבתי מאוד (ועדיין אוהבת) לעצב, זה חלק מהזהות שלי אבל רציתי יותר, רציתי אינטראקציה עם אנשים בה אוכל להשאיר את החותם שלי על העולם. חיפשתי במה לצעוק את מה שיש לי בבטן ופניתי להוראה.

לי ולתחום הספרות יש רומן ארוך, אני אדם של מילים, מטאפורות ודימויים ומאמינה שבעזרת הספרות אפשר ללמוד המון על עצמך ועל העולם, הספרות נותנת פתח להתנסות בעושרו של העולם ותוך כדי להבין מי אני..

אני מורה בחטיבה העליונה לספרות ואני רואה עצמי כמורה מאמנת, קודם כל מאמנת את עצמי תמיד וכמובן את התלמידים שלי, למידה כחיקוי כבר מזמן עברה מן העולם ועכשיו תורו של האימון. מזמינה אתכם לקרא ולהיפתח אל עולם קצת שונה של הוראה ולמידה.

המורה המאמנת

מה עומד מאחורי ההחלטות שלנו כמורים? איך מתכננים שיעור? שנה? למה דווקא כך ולא אחרת? מה שאני מוצאת כרלוונטי ובעל ערך, האם הוא גם בעל ערך לתלמידים שלי? איך אני מוצאת את סט הערכים שלי בתור מורה? על שאלות אלו ועוד רבות נוספות אני שואפת לענות עבור עצמי אך גם לתת כלים למורים נוספים הנמצאים בתהליך למצא את הזהות ה״מורית״ שלהם.

המסע אל עבר התשובה לשאלה הגדולה, מי אני? עוברת דרך תהליך של אימון, גיל ההתבגרות הינו גיל מרכזי ועיקרי בו בונים את אבני הזהות, הזהות אותה גיבשנו לעצמנו לרוב יציבה ולא משתנה באופן דרסטי לאורח החיים. בני אדם לא נולדים עם זהות אישית מוגדרת ומובחנת אלא המשמעויות השונות נלמדות כחלק מתהליך החיברות ומורים הם סוכני חיברות ולכן האינטרקציה עם המורה חשובה ואף קריטית ומהווה מפה קוגניטיבית המשמשת את התלמיד ככלי לפירוש והבנת סיטואציות חברתיות עימם יתקל במהלך חייו.

אימון, הוא תהליך המכין אדם או קבוצת אנשים לתפקוד במצב עתידי מוגדר. בחרתי לבדוק איך דרך כלי האימון אני משפרת את היחסים ביני לבין התלמידים שלי וכפועל יוצא את אפקטיביות הלימודים, צמצום הפרעות בשיעור, הטמעה טובה יותר של החומר ולמידה משמעותית אמיתית ולא כסיסמה.

מה זה בעצם אומר בכיתה?

כלי אחד שאני משתמשת בו תדיר בכיתות שלי הוא ההרפיה, בניגוד לכל מיני תאוריות רווחות אני מתחילה דווקא את השיעור בהרפיה, מצאתי שמאוד קשה להם להתחבר לסמנטיקה של המילה ולכן אני מכנה זאת ״שתי דקות של מודעות עצמית״. כיום הכיתות שלנו מאוד הטרוגניות ומכילות קשת נרחבת של תלמידים מרקעים שונים ולכן דווקא כלי ההרפיה יוצר מכנה משותף לכולם אבל פוגש כל תלמיד במקום האישי שלו. את ״שתי דקות של מודעות״ אני מתחילה ב 10 שניות ועולה בהדרגה, המודעות העצמית עוזרת להם להירגע, להשתחרר, להשיל כעס או אכזבה שמלווים אותם, בהתחלה זה מאוד קשה להם להביט פנימה ואני מלווה את שתי הדקות בהנחיות קלות ברקע אבל מהר מאוד הם מוצאים את המקום האישי שלהם.

מהלך השיעור הוא כזה שמתחיל ב ״x שניות של מודעות עצמית״ לרוב אני מכבה את האור אך יש כיתות שביקשו ממני להשאיר את האור דולק כי המעבר החד מאורות ההחושך לאורות הפלורוסנט מאוד קשה, אני מבקשת לשבת זקוף, להניח שתי רגליים אנכיות על הרצפה, מי שמעוניין יכול לעצום עיניים וכמוב להיות בשקט, תוך כדי המודעות אני עוברת בין השולחנות ומדברת, מבקשת לשחרר את הכעס ואת העצבים, לשחרר את המוח ולנקות את כל החסמים.

תפקיד המורה

אני רואה את המורה כמאמן, מאמן לתהליכי חיים תפקידינו כמשפך לחומר הנלמד הוא תפקיד שאבד עליו הכלח, המורים אינם ״רק״ מקור הידע (למעשה כיום הם כבר לא מקור הידע הראשוני) ולכן אני סוברת כי המורים הם סוכני החיברות העיקריים, המונח חיברות מתייחס לרכישת התנהגויות ערכיות והאימון כאן משמש תפקיד כפול, אני מאמנת את עצמי בהסתכלות פנימה בשאלת שאלות ודיון על מרכיביי הזהות שלי כמורה ומציאת פתרונות אך יותר חשוב מאמנת את התלמידים שלי לעשות את אותו הדבר.

 

רוצים עוד מהמורה המאמנת? היכנסו לבלוג של מיטל

 

קצת אהבה

אהבתם את התכנים? שתפו בפייסבוק, תנו לייק והירשמו לניוזלטר

עשו לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג:

https://www.facebook.com/augmentedmom/

יש לכם הערות, הארות, פרגונים או שאלות? הגיבו פה למטה, אני עונה ותמיד שמחה לדיון.

יש לכם תגובות?

תגובות