אתמול הייתי בערב חשיפה סודי של Jolt, בית הספר של העולם החדש. כשממציאים את הלמידה במאה ה-21 התוצאה היא פאקינג אקספשיונאל. רשמים מערב שהרגיש היסטורי.

אני כותבת פה הרבה על הורות רבודה שחלק ממנה היא איך אנחנו מכינים את הילדים שלנו לעולם החדש.

אז חוץ מלעסוק בחלק של ההורים, אני עוסקת לא מעט בחלק של בית הספר, או יותר נכון בחוסר הרלוונטיות שלו, כי הוא לא מכין את הילדים לעולם החדש. אבל הנקודה היותר חשובה היא שהלימוד כמו שהוא נעשה היום פשוט מביא אותנו לנקודה מסוימת, תעודה או סיום תואר. וזהו.
אנחנו נעשים "מומחים" בתחום אחד, ולא מתפתחים כמעט.  ב-Jolt הבינו שזה מאד לא הגיוני והקימו את בית הספר של העולם החדש. הם מדברים על בית ספר למבוגרים, אבל התובנות שלי לגבי ילדים מתחילות להתגבש.

פאקינג אקספשיונאל

אז החברים ב Jolt  באמת הרימו משהו מדהים, הרעיון, הביצוע ובוודאי שגם ההשקה של כל זה בערב שהיה פשוט מבריק. וזה ניכר בכל מה שהם עושים. באיך שהם מגייסים אנשים ובאיך שום דבר בעיניהם הוא לא אקסיומה. והם מאתגרים כל דבר שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. רועי דויטש, מנכ"ל Jolt סיפר בראיון לפודקאסט "פופקורן" של ליאור פרנקל (שהצטרף אליו ועכשיו גם הוא שותף ב Jolt) על הלך הרוח הזה וגם נתן לזה שם: להיות פאקינג אקספשיונאל.
וממי שחי תחת ההנחה הזו, אני לא מצפה לערב פחות ממדהים. או כמו שחברה שישבה לידי אמרה, כל הערב הזה הרגיש כמו השקת מוצר של אפל, מהמיילים שנשלחו למשתתפים, ועד התור שהשתרך מעבר לבלוק של הבורסה לניירות ערך בת"א, ושידור כל הערב במסכים לכל מי שלא הצליח להיכנס. סוף סוף שנים של הגעה בזמן השתלמו לי.

מומחיות

הערב התחיל בקטע ספוקן מעולה של יונתן בלומנפלד. אח"כ עלה על הבמה רועי דויטש המנכ"ל והציג את מה שעבדו עליו שנתיים.
יש לי הרבה מה לכתוב על ההצגה המעולה של הדברים, מהעמידה על הבמה ועד למצגת, אבל כרגע נתמקד בתוכן.

את הצגת בית הספר של העולם החדש בחר רועי להתחיל עם סיפור על העולם הישן. סיפור על ציבילזציה חדשנית ומתקדמת שהתקיימה עד המאה התשיעית בלבד. בני הציביליזציה הזו ידעו הרבה מאד דברים מתקדמים בשלב מאד מוקדם של ההיסטוריה,כמו מתמטיקה ומדעים. הם היו בעלי תרבות מפותחת ואוכלוסיה של מיליונים שחלשה על שטחים רבים. והם פשוט נכחדו ונעלמו. אלו הם בני המאיה. לאחר שנים רבות של מחקרים שנעשו ע"י היסטוריונים וארכיאולוגים שניסו לגלות מה עלה בגורלם, גילה ביולוג שהאשם בהיעלמות בני המאיה, היה התירס.

בני המאיה היו מומחים לתירס. התירס היה מרכיב עיקרי בקיום בני המאיה, בתזונה, בהפקת שמן, סיבים ועוד שימושים רבים. מה שבני המאיה לא ידעו הוא, שתירס מתיש את האדמה עליה הוא גדל. אחרי מס' יבולי תירס האדמה צריכה להתאושש כ-10 שנים. היום אנחנו יודעים שצריך אחרי יבול תירס לשתול ירקות אחרים, אבל בני המאיה, לא ידעו זאת. וכך משלא הצליחו לגדל את המקור העיקרי למחייתם, נכחדו בני המאיה. העולם השתנה, מלחמות, פגעי מזג האוויר, ובני המאיה לא עשו את ההתאמות שלהם והתעקשו להישאר מומחים לתירס. ומה המסקנה מהסיפור הזה?

In a changing world
Being a specialist can kill you

כלבויניק

הסיפור הזה כמובן שימש כמטאפורה משעשעת לכך שהדרך להתמודד עם בעיות מהסוג הזה, היא פשוט לדעת עוד דברים. זה בסדר להתמחות במשהו ולהתעמק בו, אבל זה לא מספיק. חייבים לדעת עוד דברים.
זה מזכיר את מה שקורה היום בשוק העבודה. אנחנו נמצאים בסביבה שמשתנה מהר, ומי שרוצה להיות תחרותי בשוק הזה, חייב להציג סל כישורים מפותח ומגוון. בד"כ עם מרכיב עיקרי כלשהוא של מומחיות, אבל זה לא מספיק, היום כבר נדרשים כישורים נוספים. העולם המשתנה במהירות מייצר מצב שהאנשים התחרותיים ביותר בשוק הם אלה שיודעים הרבה דברים. לאנשים האלה רועי קרא:

Full Stack Professionals

אלו אנשים שלא יודעים רק דבר אחד ולא מכירים רק את המקצוע שלהם, אלא גם שולטים בכישורים נוספים. דוגמא טובה למקצוע כזה הוא "מעצב".
הכוונה היא למעצב אתרים או אפליקציות. כמובן שמומחיות הליבה שלו, ה"תירס" שלו, הוא עיצוב והוא חייב לשלוט בזה. אבל זה כבר לא מספיק. לא אם הוא רוצה להיות תחרותי, או לעבוד בסטראט-אפ. אז הוא חייב לדעת גם קצת אנימציה, כי אין היום אתר או אפליקציה שהדברים לא זזים שם. אם הוא רוצה להיות מעצב אפילו טוב יותר, אז הוא חייב קצת להכיר קוד, כי אם הוא לא יכיר, אז הוא יעצב דברים שאחר-כך המתכנת יגיד לו שלא ניתן לעשות. הוא חייב גם לדעת לעשות קצת קופי כלומר לדעת מה לכתוב על הכפתורים ובכותרות שהוא מעצב. וכמובן שהוא חייב להבין בשיווק, כי האתר או האפליקציה אמורים להניע את המשתמש לפעולה. זה כמובן מראה, שעובד תחרותי הוא בפועל משהו בעל קונוטציה שלילית בעינינו: כלבויניק.
אז כלבויניקים, הם סוג העובדים שידעו הכי טוב להתמודד עם אתגרי המחר. אבל מכיוון שהם לא ממש יאהבו את המילה הזו, רועי מציע לקרוא להם "מולטיטאלנטים"

 

ללמוד להיות מולטיטאלנט

הבעיה היא שעולם הלימודים וההכשרות שקיים היום, לא תואם את הצרכים הללו. עולם הלימודים היום בנוי כך שהוא יכול להביא אותך מאפס לאחד. כלומר, אנחנו נלמד אותך את מה שאתה צריך לדעת לעשות, אבל כפי שעשו אותו לפני שנה במקרה הטוב ולפני יותר שנים במקרה הפחות טוב, תלוי מתי כתבו את תכנית הלימודים. ומרגע שאתה מסיים את האקדמיה, אתה יוצא עם הידע הזה ופשוט נשאר איתו. גם זה במקרה שהוא בכלל היה רלוונטי כשהגעת לעבודה. לך תשרוד עם זה בשוק עבודה שמשתנה כל הזמן.
זה לא מתאים לאנשי העולם החדש עם מקצועות העולם החדש. אותם צריך להביא מאחד לעשר. ואיך עושים את זה? מקימים את בית הספר של העולם החדש. שבשביל לשמוע מה זה, הגעתי לשם.
על פי jolt, למידה בעולם החדש נעשית בצורה של stackable learning – למידה נערמת. הכוונה היא שכל skill חדש, או נוסף שיש לנו, או כל יחידת תוכן חדשה שאנחנו לומדים פועלת במנותק מהיחידות האחרות. זה מאפשר לכל אחד לבנות את ה stack האישי שלו וכך להפוך להיות Full stack professional מקצוען רב תחומי, שמסוגל להיות תחרותי בעולם החדש.
זה מאפשר לכל אחד להיות מומחה במשהו, מולטיטאלנט, עם בסיס חזק בתחום ההתמחות שלו. אבל עם סט כישורים שנדרשים בעולם החדש, בעיקר soft skills כמו: משא ומתן, personal branding, presentation skils,effective writing, social media.
נו, אז איך עושים את כל זה?

jolt ROOMS

jolt rooms זה מבחינתם התשובה לשאלה "איך למידה הייתה נראית אם היו ממציאים אותה היום?"

הדבר המרכזי לפני שעונים על זה, הוא ההבנה, שאם אנחנו צריכים ללמוד כל כך הרבה ולהכיר הרבה אנשים כדי להיות תחרותיים בעולם החדש, אז הלמידה חייבת להשתלב כחלק מאורח החיים שלנו. כיוון שזה לא דבר חד-פעמי. אנחנו סטודנטים ל 3-4 שנים ואז הולכים לעבוד וזהו. זה עולם ישן. עכשיו, צריך ללמוד כל הזמן, כמעט כל חיינו הבוגרים. עם הנחת הבסיס הזו יצאו להגדיר את מודל הלמידה.

המודל כפי שאנחנו מכירים אותו היום בחינוך הקלאסי, מורכב מ: שיעור, כיתה, תלמידים ומורה. כל אחד ממרכיבי היסוד הללו נבחנו, פורקו והומצאו מחדש כך שיתאימו לאורח החיים שלנו היום.

שיעור = jolt

מהתבוננות ביחידה הבסיסית של לימודים – שיעור, הדבר הלא רלוונטי ביותר במה שקיים היום הוא, שמישהו עומד מול הכיתה ומעביר חומר, בצורה יצירתית יותר או פחות. יחידת התוכן שאנחנו קוראים לה שיעור תוכננה במקור להיות "משפך ידע". אחד עומד מול רבים ומעביר חומר.
אז בבית הספר של העולם החדש, ליחידת תוכן בסיסית לא קוראים יותר שיעור אלא, למרבה ההפתעה – jolt. יחידת הלימוד jolt מבוססת על מה שהם קוראים Conversational learning. לימוד תוך כדי שיחה. אנשי העולם החדש לא רוצים שיזרקו עליהם חומר. הם רוצים להשתתף בלמידה. מה שעומד מאחורי זה הוא, שאין מקור אמת אחד יותר. זה הבסיס לשיעור ישן בעולם הישן. יש מקור אמת אחד, איזה פרופסור והוא יעביר לנו את החומר, ואנחנו צריכים להקשיב. בעולם החדש, מעניין אותנו ללמוד, איך אנשים אחרים שעוסקים במקצוע הזה מתמודדים עם אתגרים עכשוויים. בצורה הזו, ניתן ללמוד גם מהאנשים האחרים בחדר וגם ממומחי התוכן. כך ניתן לייצר גם נטוורקינג וגם תובנות מאד משמעותיות.

כיתה = micro-campus

מסתבר שגם לחלל הלמידה יש השפעה וכאשר הוא מותאם לחוויית הלמידה זה עובד אפילו עוד יותר טוב. ברוח ההמצאה מחדש, הומצאה גם הכיתה מחדש. הכיתה תוכננה מהיסוד כך שתתאים ללמידת יחידות התוכן, הג'ולטים. הכיתה צריכה להיות מאד נגישה ונוחה ללמידה, מאפשרת דיון, שכולם רואים את המרצה בצורה שווה. ושיהיה כיף! זה תוכנן כך שהחוויה תהיה חברתית ומהנה. אותי לא צריך לשכנע, כבר כתבתי פוסט על כיף כערך חינוכי.
במרכז החוויה עומד שולחן, שחשוב מאד היה לתכנן אותו בהתאם לערכים. השולחן נועד לספק חוויית לימוד חדשנית, מעוצבת, טכנולוגית. החוויה סביב השולחן צריכה לתת הרגשה של משהו בין אינטרנט, לפורום, לכסאות קולנוע. כחלק מהשולחן קיימת מערכת וידאו חדשנית שמייצרת חוויה קולנועית. כאשר סטודנט נכנס לחדר, הוא מבצע check-in, המרצה כבר יודע מיהו, מה הוא עושה. כאשר הוא ישאל אותו שאלה הוא כבר ישתמש בשם שלו. כאשר מתחילים, האורות בחדר מתעמעמים והמערכת מציגה באופן אוטומטי את כל המשתתפים ואת המרצה.

מורה = jolter

כדי לתמוך בכל הרעיון המהפכני הזה, גם את המורה צריך להתאים למאה ה-21. הג'ולטרים הינם מקצוענים אמיתיים מהעולם האמיתי. מישהו שעובד בסיליקון ואלי, באחת מהחברות הכי טובות בעולם ומידי פעם מלמד. זה מאפשר לי ללמוד מהאנשים הכי טובים בעולם בתחום שלהם. שלא נאמין שיש לנו את הזכות לשבת איתם באותו חדר. הם לא אנשים שרק מלמדים, הם אנשים שגם, בעיקר, עושים. אבל לא כל מומחה יודע ללמד כמו שצריך, וחשוב שהחוויה באמת תהיה מהנה ואפקטיבית בהעברת החומר.
ולכן צריך שהם גם ידעו ללמד טוב, ולכן כל מי שרוצה להיות jolter צריך לעבור מסלול מכשולים אמיתי: אודישן מול מצלמה, הכשרה חיה עם מאמני מרצים על איך להעביר jolt כיוון שזו לא הרצאה רגילה. הם עוברים peer review עם מקצוען אחר מאותו תחום שנותן פידבק שהתוכן מדוייק וטוב מספיק. ולבסוף עוברים הכשרה של מאמן מרצים מוסמך. כמובן שאחרי כל ג'ולט הם מדורגים ע"י הסטודנטים.

סטודנט = soji

אז לסטודנט בבית הספר של העולם החדש קוראים soji, כן, הם ממש אוהבים להמציא פה שמות. לדעתם אחד הדברים החשובים לסטודנט הוא חוויית למידה אישית עוד מהבית. חוץ מלבחור את התוכן, ומה חשוב להתפתחות שלי. אפשר לבחור איפה אני יושב בכיתה וליד מי. מכל jolt אפשר להוציא מערכת יחסים שתאפשר לי להתפתח בתחום שלי.

החוויה אישית מתחילה בזה שהסטודנט עושה check-in רואה מי עוד הגיע, כאשר מבצעים check-out מקבלים קרדיט שמאפשר לעקוב אחרי ההתקדמות שלך ב-stackable learning. מיד כשנכנסים לכיתה המערכת מציגה את כל הסטודנטים ואת המרצה, כך שאי אפשר סתם לבוא וללמוד בשקט, הלמידה היא חברתית ומובנית כך שתיצור קשרים. באווירה מאד מכילה. שמאפשרת למידת עמיתים.

בסוף השיעור מקבלים באופן אוטומטי את המצגת, מצגות יפהפיות שנוצרות באופן אוטומטי ע"י המערכת. כמו כן, בסוף מיד נותנים משוב להערכת ה jolter.

Shut up and take my money

אז איפה? מתי? וכמה?

המיקרו-קמפוס הראשון ייפתח ב 13/11/2017 ברוטשילד 8 בת"א. מבנה המיקרו-קמפוס תוכנן כך שיאפשר שכפול מהיר והכוונה היא לפתוח מיקרו-קמפוסים גם מחוץ לת"א וברחבי העולם.

התשלום הוא במבנה של חדר כושר. עושים מנוי של unlimited  learning ולומדים ללא הגבלה. כל אחד יכול ללכת לאיזה מסלולים שהוא רוצה כמה פעמים שהוא רוצה. מנוי שכזה ייעלה בתקופת ההרצה 350 ש"ח לחודש. אם חושבים על זה לבוא לסדנא עם מומחה בינלאומי עם עד 14 משתתפים, שכלל תרגול אישי ודיון, רק זה לבד שווה 350 ש"ח. ומי שיכול מוזמן לנצל את זה גם 4 פעמים בשבוע. הקמפוס יהיה פתוח משבע בבוקר עד 23:00 בלילה כדי שיתאים לאורח החיים של כל אחד. ה-batch הראשון של 100 האנשים הראשונים שייפתח ב 13/11 כבר solt-out. ההרשמה ל batch#2 שייפתח ב 1/12 כבר פתוחה. אני כבר רשומה. רוצים גם? כנסו לפה.

אומרים שכשאר התלמיד מוכן המורה מגיע. האם זה יצליח או שיצטרכו לחנך את השוק? האם ייפתחו קמפוסים מחוץ לת"א או שזה יישאר בועה? ימים יגידו.

מתי גם לילדים?

אתם בטח מבינים שבמהלך הערב הזה, עף לי הראש כל כך הרבה פעמים, למרות שאת רוב המבנה והתכנים הכרתי כבר קודם ולשמחתי הרבה יצא לי גם להיות חלק מההרצה שנקראה jolt nights, בה השתתפתי בשתי סדנאות משא ומתן עם המומחה הבינלאומי Tony Perzow.

ובכל זאת, כמי שרואה לאיזה עולם הילדים גדלים וחושבת כל הזמן איך מכינים אותם לעולם הזה, אני מצד אחד שמחה שזה העתיד שממתין להם מבחינת רכישת כישורים, אבל קצת מתבאסת על כל שעות בית הספר שהיה אפשר לעשות אותן כל כך אחרת. ועכשיו הראש מתחיל לעבוד שעות נוספות מה ואיך ניתן לגזור מזה לעולם לימוד הילדים.

ולכם הגדולים, אל תפסיקו ללמוד, אל תעמיקו עוד במה שאתם כבר מומחים, תלמדו עוד הרבה דברים מסביב שיגרמו לכם להיות תחרותיים בעולם החדש. תהיו כלבויניקים, תהיו מולטיטאלנטים, תהיו דוגמא אישית לילדים שלכם, כי עבורם זה כבר יהיה הרבה יותר קריטי להיות כאלה. תהיו פאקינג אקספשיונאל!

 

קצת אהבה

אהבתם את התכנים? שתפו בפייסבוק, תנו לייק והירשמו לניוזלטר

עשו לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג:

https://www.facebook.com/augmentedmom/

יש לכם הערות, הארות, פרגונים או שאלות? הגיבו פה למטה, אני עונה ותמיד שמחה לדיון.

יש לכם תגובות?

תגובות