היום הייתי באירוע הכרזת המשתתפים באתגר ה – P.I.E Challenge. אחרי עבודה מאומצת של חודשים, בחרו הצוותים המקצועיים שמונה קבוצות מתוך ה-200 שניגשו לאתגר. והרי הן לפניכם.

אז בפוסט הקודם כתבתי לכם על פרסונליזציה כחלק מחינוך העתיד. פוסט ארוך ומפורט, שמסביר מה זה? למה צריך את זה? ואיך עושים את זה? בפוסט ההוא גם ראיינתי את ענבל חמיידס, מנכ"לית הפאי צ'אלנג' שסיפרה שהם ממש לפני ההכרזה על הקבוצות שנבחרו, הבטחתי לדווח לכם, אז הגעתי לאירוע ההכרזה כדי לדווח מהשטח.
הרבה תגובות לפוסט הקודם היו, שזה באמת אחלה רעיון, אבל תכלס, איך עושים את זה? איך מיישמים בכיתה. אז מסתבר של-200 צוותים היו רעיונות איך לעשות את זה בפועל, איך להפוך את העקרונות היפים שרובנו הסכמנו עליהם בפוסט הקודם, לתכלס עבודה בכיתה של מורה ותלמידים ביומיום. מבין כל הרעיונות האלה, צוות מומחים בחר את שמונת הרעיונות שעמדו בצורה הטובה ביותר בקריטריונים שהוגדרו.

אירוע ההכרזה

אירוע ההכרזה נערך במשרדי מייקרוסופט בהרצליה. מעבר לעניין שהיה לי באירוע עצמו, תמיד כיף לי להגיע לאירועים בנושא חינוך, זה אומר שבזמן ההתכנסות יש הזדמנות לפגוש אנשים חדשים ומעניינים בתחום החינוך, וגם חברים ותיקים ודמויות מוכרות. ואכן ברגע שנכנסתי מיד ראית את יעל דורון דרורי המופלאה, איתה שוטטתי בלונדון בכנס bett. יעל היא יועצת מקצועית של ה-, P.I.E Challenge. ובתור בונוס מצאתי אותה משוחחת עם מוהנא פארס. יעל הציגה אותי ואת הבלוג שלי, הוא שאל איפה הוא יכול לקרוא ומיד קיבל כרטיס עם קוד לסריקה שיוביל אותו היישר לפה (אימוג'י מתעלף מהתרגשות). אז אחרי מינגלינג חביב, נישנושים ושתיה, הגענו אל הדבר האמיתי.

פתח דבר

לזכות מארגני האירוע יש לציין שהאירוע תקתק, עמד בזמנים והיה מאד ענייני. זה לא דבר של מה בכך כשכולם מגיעים עייפים אחרי יום עבודה. אני הגעתי אחרי יום כל כך עמוס שהצלחתי לשכוח את המחברת שתמיד יש לי בתיק. זאת אומרת שאת כל רשמיי מהאירוע כתבתי על הדפים של תרגילי הפיזיותרפיה שהיו לי בתיק. מזל שהכתף שלי כל-כך דפוקה ויש לי הרבה תרגילים לבצע, אז היה הרבה מקום לכתוב, אחרת לא הייתם קוראים את הפוסט הזה.

פתח את האירוע, ניר למפרט, יו"ר עמותת בוגרי 8200 שהוא חבר בבורד של ה- .P.I.E Challenge שסיפר כמה הוא הופתע מההיענות האדירה לאתגר שהפתיעה את כל ההערכות המוקדמות.

אחריו דיברה ענבל שסיפרה איך הכל התחיל וסיכמה את הדרך עד כה.

ענבל סיפרה על חזון, בו הם ישבו וחלמו בגדול. חלמו שלכל תלמיד תהיה תכנית למידה מותאמת אישית. הם ידעו שבעולם המהפיכה התחילה. גם בחינוך, בתי ספר וכלים שהתחילו להניע את התעשיה. והם רצו שזה יקרה גם פה בארץ. כי למרות מה שקורה בעולם ולמרות הידע, בפועל בשטח, עדיין עומד מורה ומלמד בצורה פרונטלית וזהה קבוצה גדולה של תלמידים.

ואז הם חשבו, איך עושים מהפיכה? איך מזיזים הרים? איך מניעים תעשייה? וכך הם הגיעו למודל ה XPRIZE. הם ראו מה ה-XPRIZE עשה בתחום החלל, ושעכשיו יושבים צוותים פרטיים בעולם ובונים חלליות והחליטו שזה המודל המתאים למהפכה הנדרשת.

לפני היציאה לדרך, הם ביצעו למידה מעמיקה של השטח, מה היה קודם ומה המצב הקיים. הם מצאו 7 סטארט-אפים בתחום האד-טק שעוסקים בלימודי מתמטיקה. כמה מדהים לחשוב ששלושה חודשים אח"כ כבר היו 200 כאלה. טירוף! חלקם היו קבוצות קיימות, חלקם עשו הסבה לנושא האתגר וחלקם התגבשו סביב האתגר. בכל מקרה, צמיחה מ-7 ל-200 תוך שלושה חודשים זו הצלחה מסחררת בכל קנה מידה, בכל תעשיה. זה מראה כמה שהשטח צמא ושהמטרה יותר גדולה מכולנו.

משרד החינוך הוציא קול קורא לבתי ספר בפריפריה להירשם לפיילוט. 180 בתי ספר כבר נרשמו.

נוט טו סלף, איך אני גורמת לבית הספר שלנו להשתתף בפיילוט?

כל צוות שנבחר יקבל מענק של 100,000 ש"ח לפיתוח הרעיון שלהם, הם יקבלו ליווי של מנטורים ובספטמבר 2018 יתחילו את הפיילוטים בכיתות בשטח. צוות מחקר שנרתם לאתגר, שכולל צוות חוקרים ישראלי וצוות חוקרים מ NYU יגדיר את המדדים להערכת הקבוצות וביולי 2019 ייבחר הצוות המנצח שיקבל מיליון ש"ח לפיתוח והטמעת הפיתרון ב-30 בתי ספר בפריפריה.

המורה במרכז

כדי לגשת בכלל לאתגר, כל 200 הצוותים שניגשו חויבו לעמוד בקריטריונים הבאים:

1. מענה על המאפיינים של פתרון פרסנאלי
   • הגדרת יעדים – פתרון המאפשר לתלמיד ומורה להגדיר יעדים
   • אבחון –  פתרון המתייחס לאבחון סגנון הלמידה והצרכים של התלמיד
   • התאמת מסלול למידה – פתרון המתאים את מסלול הלמידה באופן אישי לכל תלמיד
   • משוב תדיר – פתרון המעניק משוב בזמן אמת לתלמיד ולמורה
   • גמיש ומשתנה – פתרון גמיש ומשתנה המציע התאמה לאור התקדמות התלמיד
   • סקיילבילי – פתרון הניתן להרחבה ושכפול למספר רב של כיתות ותלמידים בעלות סבירה
2. מורה בכל קבוצה
   מורה ל-5 יח"ל מתמטיקה בכל קבוצה בתור חבר/ת צוות או יועץ/ת מלווה.
3. פתרון שפונה למורה
   הפתרון המוצע יכוון גם לקהל של מורות ומורי כיתות י'המלמדים מתמטיקה ברמת 5 יח"ל ולא רק ישירות לתלמיד.

אפשר לראות מעצם הגדרת הקריטיונים, כמה המורה במרכז הפתרון, כמה פרסונליזציה לא מייתרת מורים וזו לא הכוונה. אבל הדרך בה הם מלמדים ללא ספק צריכה להשתנות והם צריכים לקבל כלים, תשתית והדרכה כדי לעשות זאת.

שמונת הצוותים שנבחרו

לכל אחד משמונת הצוותים שנבחרו היו 3 דקות להציג את הפתרון. אשתף איתכם עכשיו את מירב המידע שהצלחתי ללקט על כל צוות.

TailorED

טיילור אד הגדירו את עצמם כפלטפורמה לתמיכה בהוראה דיפרנציאלית. הפיתרון שלהם מאפשר למורים להתאים למידה בקבוצות קטנות. הם דיברו עם עשרות מורים ומכולם עלה הצורך להגיע לכל תלמיד ועם זאת, הקושי להתאים הוראה לכל אחד. לא מספיק פתרון פרסונלי, אלא פתרון ישים בכל כיתה ללא תלות בתשתית הטכנולוגית בכיתה. כלומר הפתרון לא מחייב שהשיעור יתקיים בכיתת מחשבים לדוגמא. בכל מקום שהמורה פוגש את התלמידים ניתן ליישם זאת.
הם בנו כלי שיאפשר למורה לתכנן לימוד דיפרנציאלי. ראשית הם מאבחנים את התלמידים, אבל לא רק עפ"י ידע במתמטיקה, אלא גם עפ"י פקטורים רגשיים וחברתיים ונותנת פרופיל לכל תלמיד. המערכת מציעה חלוקה לקבוצות עבודה עפ"י הפרופילים וכן מציעה מערך שיעור מותאם לכל קבוצה בעלת פרופיל מסויים ואסטרטגיית למידה לכל אחת מהקבוצות. כאשר מורה מתכננת תרגיל, היא מקבלת נתונים מההערכה ומקבלת הצעה לחלוקה לקבוצות עפ"י נושא השיעור הספציפי. הערכים שהצוות עובד לפיהם הם: המורה במרכז ויש להעצים אותו, למידה קבוצתית ולמידה הוליסטית.

 

Asterix

הדס מצוות אסטריקס, הציגה את הפתרון שלהם שאומר: הציון של תלמיד הוא X וכמות הידע שלו היא Z. אז למה לא תמיד X=Z? למה אנחנו מרגישים שהציון לא משקף את הידע? הם מגדירים את Y כפקטור של תרגום הידע, שהוא מספר קטן מ-1 ולכן בדרך כלל הציון הוא פחות מכמות הידע X*Y = Z.
הפקטור Y הוא זה שמאפשר לתלמיד לממש או לא לממש את הידע שלו, הוא תקרת הזכוכית שלו. השאיפה שלהם בפתרון היא לאבחן את ה-Y של כל תלמיד ולמקסם אותו ל-1.

הם פועלים עפ"י מודל MLM טכנולוגי ואבחוני. המודל לוקח את בעיית תרגום הידע, נותן לכל תלמיד ציון שמאבחן את ה-Y שלו. כאשר ה-Y ידוע התהליך הוא:

הקניית ידע ע"י המורה (הגדלת ה-X) -> תרגול חכם+משוב -> תכנית לימוד מותאמת אישית מתוך "ארגז החול" -> תרגול מותאם אישית -> משוב ובדיקת שיפור -> חזרה להקניית ידע.

 

 

Ann

באים בתור היו דן ויותם מצוות Ann, הצוות כולל חבורה של אנשי מקצוע מתחומי ההוראה, האלגוריתמיקה והעיצוב שחולקים חלום אחד: להוות זרוע טכנולוגית שתעניק למורה יכולת לנהל את המשאב היקר – התלמידים, ותסייע בהפחתת הנשירה מלימודי 5 יח"ל במתמטיקה. הם רוצים לאפשר לכל תלמיד למצות את הפוטנציאל לחוות את לימודי המתמטיקה כשיעור פרטי, כיוון שלכל אחד יש חוויות מעצבות מתחום הלמידה שמשפיעות על הלמידה שלו. הם רוצים לעזור לכל תלמיד לטפס על ההר הפרטי שלו ולהגיע לפסגה של מימוש עצמי, אבל בדרך גם להקנות לתלמיד את הכישורים הנדרשים כמו אוטודידקטיות, אחריות ומיומנויות בינאישיות רכות וגם, רחמנא ליצלן, הנאה. הם שואפים לקיים רשת וקהילה של מורים ואנשי חינוך שיקדמו הוראה איכותית כאשר Ann תלמד את התלמיד והמאפיינים שלו ותבצע אוטומציה למשימות הסיזיפיות של המורה ובעצם תפנה אותו ליחס אישי עבור התלמידים. הם מתכננים מערכת אדפטיבית שאוספת מידע ככל שמשתמשים בה, ונותנת ניתוח ומאפשרת לייעל ולקדם את הלמידה באופן כללי.

תוכלו להמשיך ולקרוא עוד באתר שלהם.

 

 

COML
COgnitive Motivational Learning

את הפתרון הציגה חברת הצוות ד"ר כינרת וייסלר. הם מציעים מערכת לומדת ללמידה מותאמת אישית קוגניטיבית ומוטיבציונית. הפתרון שלהם הוא תוצאה של הרבה מחקרים ויישומים בתחומים רבים, לא רק חינוך אלא גם יישומים רפואיים ובעולם התעסוקה. היא ביקשה מאיתנו לדמיין תלמיד שקצת מתקשה במתמטיקה, ובנוסף בגיל הזה, זה לא בדיוק כל עולמו. למורה יש 35-40 כאלה למרות שהוא היה מקווה לקבוצה של 17 תלמידים פלוס שני עוזרי הוראה. ההורים משלמים על שיעורים פרטיים. בקיצור כולם סובלים. אני רוצה להגיד לכם שלא ממש היה לי קשה לדמיין את הסבל, והילדים שלי עוד מצטיינים במתמטיקה ואנחנו לא נזקקים לשיעורים פרטיים ועדיין כל בעלי העניין אצלנו סובלים. מאד סובלים.
הם רוצים להקל על הבעיה הזו. הם לא מציעים להחליף את המורה, למורה אין תחליף, אלא לתכנן מערכת שהיא כלי עזר בידי המורה, וגם בידי התלמידים וההורים. המטרה שלהם לשלב בלימודי המתמטיקה גם סגנון חשיבה אישי, עמדות והיבטים אישיותיים. הם מפתחים מערכת אינטרקטיבית שמתחשבת בכל הרכיבים האלה, בעזרת עיבוד שפה טבעי NLP. השלבים בפתרון שלהם הם: אבחון, טיפוח ושיפור. כל הפתרון מבוסס למידת מכונה ומפותח בעזרת צוות  מגוון שמורכב מפסיכולוגים, אנשי מחשב ומורים למתמטיקה.

 

עברנו את חצי הדרך. ועכשיו אציג עוד ארבעה צוותים. זה הזמן להתמתח, או להביא קפה. אבל לחזור כן?

My Way

את הפתרון שלהם הציגה חברת הצוות מנוחה. הפתרון מורכב משני רבדים: רובד טכנולוגי ורובד אנושי.
ברובד הטכנולוגי הם מפתחים עוזר אישי וירטואלי לכל תלמיד, שקוראים לו ALI. העוזר מלווה את הילד כל היום ובכל רגע נתון מציע לו מה הוא צריך לעשות כדי לקדם את הלמידה. מה ללמוד, אם ללמוד ובאיזה אופן. הם הדגימו לנו יום כזה שבו ALI עוזר לגלי. אחרי ברכות בוקר טוב, ALI מציע לגלי להצטרף לקבוצת למידה של מיכאל באלגברה ב 11:30, תיכף תבינו מי זה מיכאל. אחרי כמה שעות ALI מציע לגלי לעשות את שאלות 2-5 בעמוד 34, אחרי כמה זמן גלי מספרת ל ALI שלא שצליחה את שאלה 5 ואז הוא שולח לה לינק למצגת או סרטון שמסבירים את הנושא של שאלה מס' 5. מתישהו במהלך היום, ALI אומר לגלי שהוא רואה שהרבה מהחברים לא הצליחו את שאלה 4, האם היא רוצה להעלות רמז או פיתרון. ובהמשך הוא מודיע לה שהיא קיבלה על זה 24 לייקים, מה שמאד משפר את הרגשתה של גלי ותורם לביטחון שלה.

הרובד האנושי הוא מודל של עוזרי הוראה שהם תלמידים בוגרים יותר שעוזרים לתלמידים הצעירים יותר בחומר. מיכאל, מקבוצת הלמידה ב 11:30 באלגברה, הוא אחד מהם.
כמובן שההצעות של ALI הן לא רנדומליות הן מתבססות על החוזקות של גלי וההעדפות שלה והוא לומד לשפר את ההצעות שלו עפ"י התגובות שלה

זה המקום לומר שזה הפתרון שהכי אהבתי. נכון ש-pitch של 3 דקות לא באמת מאפשר לבחון פתרונות לעומק. אבל עדיין ממה שראיתי, ואני גם לא שופט רשמי בתחרות, או מומחית, אז אני לא מחוייבת לכלום, אז פשוט עפתי על הפתרון שלהם! אני ממש רואה את זה עובד על הילדים שלי. או ילדים בכלל. אני יכולה לראות איך זה משתלב באורח החיים וסגנון הלמידה של הילדים, וזה נראה לי תנאי הכרחי להצלחה. גם המודל של עוזרי הוראה שהם תלמידים בוגרים הוא מוצלח מהניסיון של הילדים הפרטיים שלי.

Wizer

הפתרון של Wizer הוא דפי עבודה מותאמים אישית לכל תלמיד. הנציגה שלהם סיפרה שכל מהפכה לקחה את מורשת הניירות ושכללה אותה, הפכה אותה למשהו חזק. כמו מה שהאקסל עשה לגיליונות חשיוב ידניים, או מה שה LinkedIn עשה לקורות החיים. שוק החינוך בארה"ב הוא גדול פי 50 מהשוק של LinkedIn ועדיין אין פתרון לניירות. בארה"ב מחולקים 15 מילארד דפי עבודה במקום שימוש במתודות מתקדמות קיימות. המילה worksheet עדיין ממוקמת גבוה מאד במילות חיפוש באינטרנט, כיוון שדפי עבודה הם פופולריים ושימושיים.הם מעוניינם להמציא מחדש את דפי העבודה כך שיהיו אינטראקטיביים ומותאמים אישית לכל תלמיד. כבר היום נוצרו כ 160,000 דפי עבודה בפלטפורמה שלהם, וכל זה ללא שיווק ורק בצורה אורגנית. יש להם 2000 משתמשים חדשים ביום. כל מורה שנכנס מביא אחריו עוד ארבעה מורים. הצוות מורכב מבוגרת מדעי המחשב ומומחית AI מסטנפורד וכן בוגרת מדעי המחשב מהטכניון שהיא גם מורה מונטסורית שהקימה בית ספר בכפר הירוק. ניתן להתרשם מהאתר שלהם פה: .Wize.me.

 

 

 

Full Proof

אורי הציג את הפתרון של Full proof. גם הם מפתחים תומך הוראה שנמצא עם התלמיד בכיתה ובבית הזמן הכנת שיעורי הבית ובלמידה למבחן. התומך עובד בסביבת תרגול חכמה ומאפשר לתרגל כל שאלה עד רמת בגרות. כרגע הם מתמקדים בגיאומטריה כדי לתקוף את הנושאים הכי מורכבים. האתגר הוא גדול כיוון שצריך להתמודד עם שאלות פתוחות, שלבים, דרכי פתרון אפשריות רבות וכן תכנים ממקורות שונים. הטכנולוגיה שלהם עובדת על סריקה אוטומטית של שאלות מספרי לימוד, ולשם כך הם עובדים עם הוצאות ספרים, בני גורן לדוגמה. הם הופכים את התרשים או התרגיל מהנייר הישן לסביבת עבודה אינטראקטיבית למורים והתלמידים. היא פותרת את כל השאלות ומכינה את כל דרכי הפתרון כדי לתת רמזים חכמים, משוב רציף ואבחון.
בקשר להכנת כל דרכי הפתרון, אני שוקלת להציע להם את הילדים שלי בתור יועצים, כי איכשהו הם מצליחים לפתור בדרך שאף אחד לא חשב עליה. שווה לשקול.
בנוסף הם רוצים לקחת את האבחון שלב נוסף קדימה  ולהוסיף לו מימדים של אבחון רגשי ומוטיבציה וכן הבנת חסמים שמפריעים ללמידה שלפעמים לא קשורים בכלל למתמטיקה.

VIA
אחרונים חביבים, הציגו VIA, צוות של שלושה מורים בעלי עשרות שנות נסיון ואלפי שעות הוראה מצטברות. הפתרון שלהם הוא "הנגשה" הם מאמינים שהכל קיים, רק צריך להנגיש אותו בצורה הנכונה. הם עובדים עפ"י הפילוסופיה של לב ויגוצקי שאומרת שאם  תומכים באדם ומציעים לו סביבת למידה, הוא ידע בהמשך לעשות זאת לבד. הם מפתחים סביבה שתפתח לומד עצמאי שידע להתמודד עם אתגרים. המערכת שלהם תומכת בהערכה מעצבת ולא בהערכה מסכמת. תסייע למורים ולתלמידים בתהליכי הלמידה וההוראה. VIA הוא כלי טכנולוגי שמשפר את האינטראקציה בין המורים לתלמידים. הם מגדירים נגישות כמידת ההתאמה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולת גופנית, שכלית ונפשית מגוונת ככל האפשר.

 

 

 

תם אך לא נשלם

תם הטקס. שמונה צוותים הציגו את הפתרונות שלהם. שמונה צוותים שנבחרו מתוך 200 שניסו. אז יישר כוח לכולם. האתגר האמיתי שלהם רק מתחיל. כל הצוותים שהוצגו פה צריכים להיות מוכנים בספטמבר הקרוב להיכנס לפיילוט בכיתות, אותו יפעילו במשך שנה שלמה. וביולי 2019 כולנו נדע מי הצוות שזכה באתגר.
כל שנותר לי הוא לאחל הצלחה לכולם. הצלחתם – הצלחתנו. אני מקווה שהם יצליחו להביא את בשורת הפרסונליזציה לכיתות הלכה למעשה בשימוש יומיומי ומקווה שהפיילוט המוצלח יתרחב בעוד מקצועות ולעוד גילאים. אני מקווה שתתפתח קהילת מורים שתתמחה בפרסונליזציה כי אין ספק שזוהי ההתחלה הנכונה לכיוון של חינוך עתידי, לקראת כיתה 2030.

ב ה צ ל ח ה

אהבתם את התכנים? שתפו בפייסבוק, תנו לייק והירשמו לניוזלטר

עשו לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג:

https://www.facebook.com/augmentedmom/

יש לכם הערות, הארות, פרגונים או שאלות? הגיבו פה למטה, אני עונה ותמיד שמחה לדיון.

יש לכם תגובות?

תגובות