פרסונליזציה הוא אחד המושגים שעולים הכי הרבה כשמדברים על חינוך עתידי. הפרסונליזציה נוכחת בתחומים רבים בחיינו, ובחינוך, שהיא כל כך נדרשת, עדיין לא. פרסונליזציה, היא גם אחד מעקרונות המודל של פדגוגיה מוטת עתיד. אז מה זה בכלל פרסונליזציה בחינוך? ואיך עושים את זה?

כל מי שקצת מתעניין בחינוך, לא יכול היה שלא להיתקל בשנים האחרונות במושג "פרסונליזציה בחינוך". מאמרים רבים נכתבו, ופתרונות רבים בתחום האד-טק מבוססים על מודלים של פרסונליזציה. לאחרונה סיימתי קורס של מעצבי פדגוגיה מוטת עתיד, וגם שם נתקלתי בפרסונליזציה כאחד מששת העקרונות של מודל פדגוגיית מוטת עתיד. בפוסט שלי כיתה 2030 התייחסתי לנושא וכתבתי לכם שהנושא שווה פוסט שלם בפני עצמו, אז הנה הוא לפניכם.

 פרסונליזציה בחינוך: מאיפה זה התחיל?

אז לפני שנדבר על חינוך, חשוב להבין שהפרסונליזציה באופן כללי, הולכת ותופסת חלק נרחב בחיינו, מבלי שנרגיש, והיא כה מובנת מאליה במקומות שהיא נוכחת, שנדמה שרק אם יוציאו אותה משם, נבחין עד כמה היא נדרשת.

אני לא בטוחה אם יצא לכם לאחרונה, או בכלל, לקרוא את מדיניות או הצהרת הפרטיות של אתרים. כמעט בכולם יופיע הניסוח הבא:

יתכן וייאסף מידע אודות המשתמש-הגולש, הרגלי גלישתו באתר, שירותים ומוצרים שנרכשו על ידו באתר… פרסומות ונושאי עניין שלו, מוצרים שביקש למכור או לרכוש, עמודי מידע בהם ביקר, הצעות ושירותים שעניינו אותך….לצורך התאמה אישית של מודעות פרסומיות ותכנים שיוצגו לגולש בעת גלישתו באתר, המותאמות לתחומי העניין הספציפיים של הגולש….

הפסקה הזו מסכמת הכל. אוספים עלינו מידע, על ההרגלים ועל ההעדפות שלנו כדי להתאים לנו דברים אישית. אני לא הולכת כרגע להתייחס לנושא איסוף מידע או פרטיות, אלא רק למטרה: התאמה אישית. אז ברור שלמפרסמים יש אינטרס ברור להתאים לנו פרסומות, כדי להגדיל את הסיכוי שנקנה. אתרי תוכן, שנמדדדים בזמן השהות של הגולשים באתר, משאירים אותנו אצלם, ע"י הצעה קטנה בסוף הכתבה: "אולי יעניין אותך גם…".
נראה תמים הא? עם יד על הלב, כמה פעמים נכנסנו לקרוא משהו קצר, ולחצנו על הלינק שהציעו לנו בסוף? ואח"כ גם על הלינק הבא אחריו? אם רק היה לנו מושג כמה כסף ואלגוריתמיקה מושקעים בהצעות האלה שמשאירות אותנו עוד כמה דקות באתר, והם מצליחים לעשות את זה, כי הם יודעים מה מעניין אותנו, ומתאימים לנו את זה אישית.
לפני כחצי שנה, סטארט-אפ ישראלי בשם גיגיה (Gigya) נרכש ביותר ממיליארד שקל במזומן. מה גיגיה עושה? מנתחת עבור אתרי תוכן גדולים את העדפות הגולשים שלהם כדי להציע תוכן מותאם אישית. אתר אינטרנט שנראה זהה לכל מי שנכנס אליו זה כל כך תחילת המילניום.

אבל לא רק העדפות תוכן מתאימים לנו באופן אישי. גם תחום הרפואה צועד בצעדי ענק אל עבר טיפול מותאם אישי, ולא, הכוונה היא לא שישאלו אתכם אם אתם מעדיפים ג'לי בטעם תות או מישמש בבית החולים.
היום כשמישהו חולה, הוא מקבל תרופה אחידה, גנרית, לכל היותר מתאימים לו את המינון בהתאם למשקל, לגיל, או לחומרת הבעיה וזהו. אבל הרכב החומרים הפעילים נקבע במפעל בעת ייצור הטבליה שאנחנו ניטול בהמשך. אבל אולי אדם אחד צריך יותר חומר פעיל מסוג אחד וחבר שלו צריך פחות? כבר היום ניתן לשלוח (עדיין רק ברשת האפלה dark web)  מרשמים ברשת ולקבל טבליה מותאמת אישית. אז נכון, זה לא חוקי, מוסדר או מפוקח, אבל הצורך קיים, ולשם העולם הולך.
אבל לא צריך להרחיק עד הרשת האפלה, חברת טבע היום מציעה לחולי סרטן בדיקה שנקראת "אונקוטסט" הבדיקה הזו ממפה את הגנום האישי של החולה ועל-פיו יודעת לחזות את התפתחות המחלה בחולה הספציפי ולהתאים לו טיפול אישי. פתאום זה נראה אבסורד שלכולם נותנים את אותו הטיפול.

פרסונליזציה בחינוך: למה צריך את זה?

יש עוד המון דוגמאות לאיך בתחומים רבים בחיינו אנחנו מקבלים מוצר או שירות מותאם אישית, וזה לא רק פינוק, טוב אולי קצת. אבל אנחנו באמת שונים, עם העדפות שונות ולכן טבעי שנצרוך דברים בצורה שונה. התפתחות הטכנולוגיה שמאפשרת את בירור ההעדפות האלה יחד עם שטף המידע שמציף אותנו, מוליד את הצורך מצידנו לקבל רק דברים שמעניינים אותנו, וזה בהחלט פוגש אינטרס של ספקים להציע לנו רק מה שמעניין אותנו.
אז אם זה כל כך ברור בכל תחומי חיינו האחרים, למה זה מדלג על חינוך? פרסונליזציה בחינוך או יותר נכון, פרסונליזציה בלמידה, כשחושבים עליה אל מול כל הדוגמאות האלה, היא הכי טבעית ומתבקשת.
אנחנו לומדים בצורה מאד שונה. יש את מי שצריך לשמוע, יש את מי שצריך לקרוא, ותמיד יש את מי שלומד דרך כתיבה וסיכומים. יש אנשים שמעדיפים לתת מרתון למידה ויש את מי שצריך כל 10 דקות הפסקה. יש מי שצריך לשבת מול השולחן כי זה מכניס אותו לאווירת למידה וריכוז, ויש את מי שזה מכניס אותו לדיכאון ואם רק תתנו לו ספה הכל ייראה אחרת.
לי יש תאומים בבית והם לומדים בצורה שונה לחלוטין, דמיינו רק מה קורה בכיתה הטרוגנית של 30-40 תלמידים. אז למה זה נראה לנו הגיוני שצורות למידה כל כך שונות פוגשות צורת הוראה אחת, וכולם לומדים באותה צורה ובאותו קצב? וזה בכלל מבלי להיכנס לנושאים ולתחומי העניין השונים.

פרסונליזציה בחינוך: מה זה?

אז כשמדברים על פרסונליזציה בחינוך, מדברים עליה כחלק מתהליך השינוי העמוק שמערכת החינוך צריכה לעבור. מחינוך מותאם לכל שהומצא בזמן המהפיכה התעשייתית, לחינוך שהתוצר שלו הוא בוגר שמוכן לעולם העתיד. חינוך כזה בהכרח מצריך שיטת הוראה ולמידה שמותאמת לצרכי התלמיד, להעדפות שלו, לחוזקות שלו ולייחודיות שלו.
בגישת הפרסונליזציה בחינוך נרצה לשים את התלמיד במרכז, ולאפשר לו קצב ושיטת למידה מותאמים אישית לצרכים שלו, בהתאם ליעד אליו הוא מעוניין להגיע.
אם אתם מדמיינים עכשיו כל ילד יושב בבית ולומד לבד עם תוכנה שהותאמה לו אישית, או לבד באמצע הלילה מול יוטיוב, זו לא הכוונה, אם כי גם זו אפשרות לגיטימית בעיני בעולם החינוך העתידי.
פרסונליזציה בחינוך ובלמידה, יכולה להתקיים גם בקבוצת לומדים יחד עם מורה, ולמען האמת זו הדרך היחידה שבה נוכל להכניס פרסונליזציה באופן רחב וגורף לתוך מערכת החינוך.
פרסונליזציה היא עיקרון, וניתן ליישם אותו בצורה רחבה וגורפת שאומרת שכל לומד מגדיר את כל תכנית הלימודים שלו בהתאם לתחומי העניין והמטרות שלו, , ומתוך זה גוזר יעדים ושיטת למידה וקצב שמותאמים לו. זה מצב אוטופי, ורצוי מבחינתי, אבל המערכת כפי שהיא בנויה כיום עוד לא מאפשרת פתרונות מהסוג הזה.
זה לא אומר שלא ניתן יישם את עקרונות הפסונליזציה בחינוך, בלמידה בתוך המערכת, ולא בצורה נרחבת כפי שתיארתי. הכוונה היא שעדיין יתקיים שיעור בנושא מסויים, בשעה מסויימת, ועדיין תהיה נוכחות מורה והרכב תלמידים ידוע וקבוע, אבל כל ילד יגיע ליעד בצורת למידה שונה. יישום כזה, מאפשר התאמה למערכת הקיימת. כל התלמידים יגיעו לאותה מטרה, אבל בדרך שונה.

חברת IBM מקיימת פרוייקט שנקרא 5in5. זהו פרוייקט מחקר שבודק מהן חמשת הטכנולוגיות, או הרעיונות שישנו את חיינו בתקופה של ה-5 השנים הקרובות. ב-2013 פרסונליזציה בחינוך היה אחד הנושאים שהם התייחסו אליו, תחת הכותרת הבאה:

In five years the classroom will learn you

כל העקרונות המתוארים שם דומים למה שאני מדברת עליהם פה, לצערי הם רק טעו בתחזית הזמן. הנה אנחנו ב-2018, חמש שנים אחרי ועדיין מה שכתוב בפוסט שלהם נשמע לנו מאד רחוק לצערנו, על גבול המדע הבדיוני. לדוגמה: "בעוד 5 שנים הכיתה תלמד על כל תלמיד ותספק תכנית מותאמת לימודים אישית מהגן דרך התיכון ועד התעסוקה" נכון שבדיוק ככה נראית הכיתה של הילדים שלכם? בקושי הברקו עובד.
וגם: "כיתת העתיד תלמד על כל תלמיד במשך לימודיו ותעזור לו לשלוט במיומנויות שהן קריטיות להשגת מטרותיו" או "הכיתה תיצור סילבוס מבוסס על שיטת למידה אישית וקצב ולא לו"ז למידה שרירותי". הם גם העריכו שמערכת בענן, מונעת אנליזות תסייע למורים לאתר תלמידים בסיכון, תחזה את המחסומים שלהם ותציע שיטות לעמוד באתגרים. זה לא שאני לא חותמת על הכל, אנחנו פשוט ממש רחוקים משם. והכי עצוב שלאנושות כבר יש את הידע והטכנולוגיה לעשות כל מה שכתוב פה, וגם את ההבנה שזה מה שצריך לקרות.

פרסונליזציה בחינוך: איך עושים את זה?

טוב, אז השתכנעתי שפרסונליזציה בחינוך זה הדבר הבא וזה נכון. אז איך עושים את זה?

השלב הראשון וההכרחי לתהליך הוא תהליך ההערכה והאבחון. בשלב זה אנו אמורים ללמוד על ההעדפות של התלמיד והיכולות שלו, להכיר את החוזקות והחולשות. בעצם התוצרים של שלב זה הם אלו שיעזרו לנו להתאים לתלמיד את שיטת הלמידה המתאימה לו.
שלב זה ניתן למימוש בצורות רבות. מעבר לשיטות אבחון והערכה קלאסיות מבוססות מחקר פסיכולוגי, ניתן לרתום את ההתקדמות העצומה בתחום הבינה המלאכותית, Data Science ו-Machine Learning לנושא הזה. בכנס bett בלונדון פגשתי מספר חברות שעוסקות בטכנולוגיות הללו למתן פתרונות בתחום הזה.

אחרי מיפוי יכולות התלמידים, יש להתאים לכל תלמיד תכנית מותאמת אישית. ההתאמה תהיה של שיטת וקצב הלמידה האופטימליים לתלמיד.

השלב הבא בלמידה מבוססת פרסונליזציה הוא קביעת יעדים, יחד עם התלמיד. היעדים תלויים באופן המימוש. אם זה מימוש של פרסונליזציה כחלק מתכנית לימודים כוללת, התלמיד יקבע גם את התכנים ומכאן ייגזרו היעדים. אבל אם זה מימוש של פרסונליזציה בתחום או מומחיות מסויימים, כלומר לכל הקבוצה יש מטרה משותפת, התלמיד יקבע את היעדים האישיים שלו כיצד להשיג את המטרה הספציפית.

חלק חשוב מאד בלמידה מבוססת פרסונליזציה, הוא המשוב. התלמיד צריך לקבל משוב תמידי לגבי ההתקדמות שלו. מעבר לכך שזה חלק הכרחי לקיום המודל שמוביל לשיפור תמידי, זה מאפשר ללומד לעבור ללמידה עצמאית ומאפשר לו לקבל אחריות על תהליך הלמידה. בעיני, זהו אחד החלקים החשובים במודל ובכלל חלק חשוב במיומנויות המאה ה-21. היום הלמידה היא כל כך פאסיבית, התלמידים לא שותפים בשום שלב בעיצוב התכנית. מרחב הבחירה שלהם מצומצם עד לא קיים ו"מאכילים" אותם בחומר בצורה אחידה, האפשרות לקחת אחריות או בעלות על תהליך כזה היא מאד קשה, כי המוטיבציה כמעט ולא קיימת.

חוליה נוספת ומשמעותית מאד היא המורה. המעבר ללמידה מבוססת פרסונלזציה, אינו מייתר את המורה, אבל תפקיד המורה בתהליך הלמידה משתנה באופן משמעותי. המורה צריך ללוות את התלמיד בכל התהליך, מתחילתו בחלק של ההערכה ואבחון, עזרה בהתאמת התכנית, עזרה ולווי במימוש התכנית, למורה חלק מכריע במתן המשוב, גם אם הוא נעזר בטכנולוגיות שמנתחות את התקדמות התלמיד, עדיין מלאכת התיווך של ההתקדמות בלמידה הינה תפקידו של המורה. לכבוד יום המורה, כתבתי פוסט שלם כיצד תפקיד המורה צריך להשתנות במודל החינוך העתידי, באופן כללי, ללא קשר לפרסונליזציה, אבל אין ספק שמה שתיארתי שם, תואם את תפקיד המורה שנדרש לתהליך זה. תוכלו לקרוא את הפוסט הזה כאן

למידה מבוססת פרסונליזציה, שונה מאד כמעט בכל פרמטר בהשוואה להוראה קלאסית הקיימת כיום המערכת.
הטבלה הבאה, מסכמת בצורה מאד טובה את מאפייני הלמידה המבוססת פרסונליזציה, בהשוואה למערכת חינוך מסורתית.

פרסונליזציה בחינוך: כחלק ממודל פדגוגיה מוטת עתיד.

כפי שכתבתי כבר, לאחרונה סיימתי קורס "מעצבי פדגוגיה מוטת עתיד", אני מבטיחה להקדיש פוסט נפרד ומפורט על הקורס ועל המודל. אבל כיוון שעיקרון הפרסונליות הוא אחד מששת העקרונות של המודל, חשבתי שיהיה נכון להכניס אותו גם לפוסט הזה, כדי שההתייחסות לפרסונליזציה תהיה שלמה מבחינתי.

מודל פדגוגיה מוטת עתיד מורכב משישה עקרונות. כל עיקרון משליך על היבטים פדגוגיים וארגוניים. ההשלכות של יישום העקרון מתייחסות לאחריות הארגונית. כיוון שכבר הסברתי בפירוט רב, מה זה פרסונליזציה, אתמקד עתה בהשלכות עיקרון זה על ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים.

1. ההיבט הראשון הוא תוכן ותכנית הלימודים – עפ"י עיקרון הפרסונליות הלומד יוכל לבחור את תכני הלמידה, יגדיר תכנית לימודית אישית ויבחר את ספקי הלמידה.
2. מיומנויות – אלו מיומניות נלמדות שעל הלומדים לפתח. מיומנויות אישיות כגון מודעות אישית, אחריות ומשמעת אישית, הנעה פנימית, חוסן ויכולת התאוששות. מיומניות קוגנטיביות כגון מיומנויות למידה, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות. ומיומנות חשובה נוספת: אוריינות דיגטלית.
3. פרקטיקות הלמידה – הלומד יהיה שותף לבחירת פרקטיקות הלמידה וינהל את הלמידה בעצמו.
4. פרקטיקות הוראה – חניכה אישית שתספק ללומד מעטפת אישית כוללת, ייעוץ וליווי בהגדרת התכנית האישית, הכוונה להזדמנויות למידה אישיות אותנטיות במרחבי החיים.
5. הערכה – הלומד שותף להגדרת יעדי הלמידה, צמצום משקלם של מבחני הערכה אחידים. הלומד שותף בבחירת שיטות ההערכה כגון: הערכה עצמית, הערכת מומחים, הערכת עמיתים ועוד.
6. מנהיגות וערכים – הלומד במרכז ולא הכיתה, דרושה אוטונומיה פדגוגית וארגונית למוסד החינוכי ולמורים, ומשימת "תיקון עולם" מותאמת לכל תלמיד.
7. ארגון ותכנון – הלומד בוחר את בית הספר, הקטנת מספר התלמידים לכל מורה, הקצאה זמן חניכה אישי לכל תלמיד, הקצאת זמן לאימון פדגוגי של הלומד, למידה אישית מבוססת טכנולוגיה, הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים להוראה מותאמת אישית בשיטות של למידה אישית.
8. חיבוריות – הלומד בוחר את שותפי ועמיתי הלמידה, שיתוף מספר מורים לתמיכה בלומד ספציפי, שיתוף ההורים בגיבוש מאפייני הלמידה האישית של הלומד.
9. תשתיות פיזיות וטכנולוגיות – קיום מרחבי למידה אישיים, פיזיים ווירטואליים בביה"ס, הלומד בוחר את מרחבי הלמידה, יישום טכנולוגיות התומכות בלמידה אישית.

פרסונליזציה בחינוך: מה בישראל?

בארץ מתחילים צעדים ראשונים בנושא עם פרויקט P.I.E Challenge של פיתוח פתרון לפרסונליזציה של לימודי מתמטיקה.
ה P.I.E Challenge הוא אתגר לאומי ראשון מסוגו בישראל לקידום פתרונות למידה מותאמים אישית בכיתות 5 יח"ל המתמטיקה. המנצחים בתחרות יקבלו פרס של מיליון ש"ח ויזכו להטמיע את הפתרון בעשרות בתי"ס ברחבי הפריפריה החברתית בישראל. הפרויקט הוא מטעם קרן טראמפ בשיתוף עמותת הבוגרים של 8200. אז אחרי שאני עוקבת אחריהם כבר זמן מה בפייסבוק, רציתי לשמוע קצת איך זה התחיל ואיפה הם עכשיו. ענבל חמיידס היא מייסדת שותפה ומנכ"לית של ה P.I.E Challenge, היא מאד עסוקה בימים אלה, אבל הקדישה לי זמן לשיחה מאד מעניינת.

אז מאיפה הכל התחיל?

"זה התחיל מרצון לעשות שינוי בחינוך, למדנו שפרסונליזציה זו מילת מפתח והחלטנו להתחיל משם. התחלנו מלהסתכל על מה שיש בארץ ובעולם. גילינו שיש פער גדול בין התאוריה למציאות. בתיאוריה כולם מסכימים שזה הדבר הבא, בשטח רואים מעט מאד מזה ועדיין מקיימים שיטות למידה פרונטליות. בעצם עלה הצורך למעשה גדול, למתודה שתזיז הרים ותעשה שינוי דרסטי. בחרנו במודל הצ'אלנג' שידוע כמניע תעשיות. פה נדרש לייצר יש מאין, גם למצוא פתרונות חדשים וגם לייצר שינוי פסיכולוגי תודעתי ענק. לא מספיק רעיון טוב, צריך שהשטח יהיה מוכן לקלוט אותו"

למה בחרתם למקד את הצ'אלנג' במתמטיקה?

"עקב הרפורמה במשרד החינוך בלימודי 5 יח"ל במתמטיקה, ושינוי הניקוד והציון, מספר הכיתות הלומדות 5 יח"ל מתמטיקה, גדל מאד. נוצר מצב שיש כיתות גדולות והטרוגניות. אם פעם אלו היו כיתות רק של מצטיינים, היום מתחיל מגוון גדול מאד של תלמידים והרבה תלמידים נושרים בדרך, כיוון שבכיתה גדולה, קשה להתמודד עם שונות גדולה בשיטות הלימוד הנוכחיות. בנוסף נפתחו כיתות חדשות באזורים חדשים, אוכלוסיות חדשות שלומדות. אז אתגר ההטרוגניות בשילוב ההזדמנות עם החשיבות שמשרד החינוך נותן למקצוע הזה, עושה את המתטיקה למקום טוב להתחיל בו"

מה מבנה התחרות? באיזה שלב אתם עכשיו?

"לתחרות נרשמו למעלה מ-200 קבוצות, שזה הישג גדול, מעבר לדמיון של כולנו. כרגע אנחנו בשלב של בחירת 10 קבוצות מתוכן שיזכו לענות על האתגר ולפתח את הפתרון שלהם וייעשו פיילוט בבתי ספר. מתוכן ייבחר פתרון זוכה אחד. בכל קבוצה שמתמודדת חובה שיהיה מורה ששותף או מייעץ צמוד לצוות. אחד הכשלונות של הפתרונות שקיימים כיום הוא שהם מנותקים מהשטח. היה חשוב לנו שיהיה מורה כיוון שלמרות שקיבלנו הרבה ברכות מהשטח, היה חשש שינסו לעקוף את המורה, לכן חשוב היה לשלב מורה בכל קבוצה"

איפה תבצעו את הפיילוטים? יש לכם שיתוף פעולה?

"משרד החינוך תומך באתגר. הוצאנו קול קורא ויש כבר מספר בתי ספר שהביעו עניין להשתתף בפיילוטים"

איך אתם מתכננים להתמודד עם התנגדויות של מורים בשלב ההטמעה?

"אנחנו מקדישים חשיבות רבה לתהליך ההטמעה. ובעניין הזה, המורה הוא החשוב ביותר בתהליך. משרד החינוך משתף פעולה הוא נותן את מה שצריך כמו שעות תקן ושעות תפעוליות. אנחנו מוודאים שכל מורה שמשתתף בהטמעה מקבל המלצה ושהוא מתאים להוביל תהליך כזה. בנוסף, המורים האלה יקבלו הדרכה ומעטפת של קהילה שתלווה אותם. אנחנו בוחרים את המורים האלה כבר עכשיו ולא ממתינים לסיום הפיתוח של הקבוצות. חשוב לנו שהמורים יכירו את הקבוצות כבר עכשיו וילוו אותן. לצורך זה אנחנו מייצרים למורים קהילה עם הרבה ערך מוסף, עם  חשיפה להרבה אנשי אקדמיה, הם יקבלו הרבה כלים, ובעיקר הם יהפכו למומחי פרסונליזציה, לשם העולם הולך והם יהיו המומחים שיבואו ללמוד מהם"

האם יש כוונה להרחיב את זה לעוד מקצועות?

"השאיפה היא שהפיילוט יצליח ובעקבות זה נרחיב את זה לעוד מקצועות ולעוד גילאים, אם יהיו דוגמאות בשטח שזה מצליח זה ירתום עוד מורים ועוד תחומים"

בשבועות הקרובים לאחר שייבחרו הצוותים, מתוכנן אירוע הצגה של הצוותים והפתרונות שלהם. ענבל הבטיחה להזמין אותי, ואני מבטיחה לכם לכתוב לכם על זה.

פרסונליזציה בחינוך: לאן?

אז ראינו שהפרסונליזציה היא חלק מאד משמעותי בחיים שלנו, ועולם החינוך מפגר אחרי שאר התחומים באימוץ העיקרון הזה, למרות שלמידה מבוססת פרסונליזציה, היא דבר מאד טבעי ונדרשת לאור השונות הרבה בהעדפות והיכולות של הלומדים. התכניות שמתחילות לצוץ בתחום הזה בתחום החינוך, כדוגמת ה P.I.E Challenge בישראל עושות בחוכמה כאשר הן בוחנות פתרונות מותאמים למערכת, כיוון שהמעבר ללמידה מבוססת פרסונליזציה הוא תהליך, נכון וראוי שהצעד הראשון בכיוון הזה יעבוד עם המערכת ולא נגדה. יחד עם זאת, עתיד הלמידה כפי שאני רואה אותו יכלול פרסונליזציה ביישום הרחב ביותר שלה, כפי שמתואר במודל פדגוגיה מוטת עתיד. הלומד יבחר את ביה"ס, את התכנים ויבנה מסלול אישי לחלוטין שיביא אותו ליעד שלו בהתאם ליכולות, להעדפות ולתחומי העניין. מרחבי הלמידה יהיו מגוונים, פיזיים ווירטואליים והלומד יוכל לבחור מתי ללמוד, באיזה מרחב ובאיזה קצב. כל הזמן הזה, הוא יהיה מלווה במנטור, מורה של העולם החדש שיהיה דומיננטי בתהליך הלמידה ובחייו של הלומד. במהלך המסע הזה ובדרך הלמידה הזו, ירכוש הלומד מיומניות חשובות לחייו כבוגר בעולם התעסוקה. ועם הפנים  לעתיד ניקח איתנו משפט אחד מן העבר, מן המקורות:

אין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ

מסכת עבודה זרה דף יט'

קצת אהבה

אהבתם את התכנים? שתפו בפייסבוק, תנו לייק והירשמו לניוזלטר

עשו לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג:

https://www.facebook.com/augmentedmom/

יש לכם הערות, הארות, פרגונים או שאלות? הגיבו פה למטה, אני עונה ותמיד שמחה לדיון.

יש לכם תגובות?

תגובות