אז מה זה בכלל ה"רבודה" הזה?

יודעים מה זה מציאות מדומה (VR – Virtual Reality) ?

אם הייתם לאחרונה בכנס או תערוכה טכנולוגית, או אם יש לכם טינאייג’ר חובב גאדג’טים, בטח נתקלתם בדבר הזה:

קרטון מתקפל שניתן להכניס לתוכו את הטלפון ובעזרת אפליקציית מציאות מדומה ניתן להיכנס לעולם וירטואלי לחלוטין. אפשר לשחק משחק כאשר אתם מסתובבים בתוך חדרים של טירה, להזמין חדר במלון ולבדוק קודם את החדר, ללמוד על מערכת השמש כאשר אתם מסתובבים בין כוכבי הלכת בחללית או סתם הדמיה של רכבת הרים.

אבל, אם תרימו את היד שלכם לפנים, לא תראו אותה! היא לא חלק מהעולם הוירטואלי.

מציאות רבודה (AR – Augmented Reality ), היא הדור הבא של הטכנולוגיה הזו. כשתחבשו משקפי מציאות מדומה, תראו את העולם כרגיל (כן, גם את היד שלכם אם תרימו אותה לפנים) ועל המציאות שמולנו תהיה גם שכבה שבה יהיו אלמנטים וירטואליים שיתמזגו עם הסביבה באופן טבעי ואינטרקטיבי. השימוש המתבקש הוא סוג של "ווייז" שמסמן את המסלול על הרחוב שאנחנו רואים כרגע מולנו.

הטכנולוגיה הזו שימשה לי השראה כשם לבלוג.

בהתחלה רציתי לקרוא לו "אמא 2.0" אבל 2.0 נשמע לי קצת ישן ולא עדכני. ומציאות רבודה, נשמע לי מספיק "הדבר הבא" וגם ממחיש באופן מצוין את הנושאים שבהם הבלוג יעסוק.

"אמא רבודה" אם כך, היא אמא (או הורה) שרוצה לתווך לילדים את העולם כפי שהוא, אבל להוסיף עליו שכבות מידע.

ההורים שלנו, נדרשו לתווך לנו את העולם המציאותי ("זה חם!" או "זה מסוכן!") ואילו ההורים של העולם החדש נדרשים לתווך שכבות מידע נוספות.

מעבר לחינוך בעולם דיגיטלי, אנחנו נדרשים להכין אותם לעולם שגם עבורנו הוא סימן שאלה גדול, מבחינה חברתית ותעסוקתית.

אז הבלוג "אמא רבודה" יעסוק בהתמודדויות המזומנות לנו כחלק מהורות בעולם החדש.

הבלוג יעסוק באתגרים שמספקת לנו הורות בתקופה הזו: מסכים, רשתות חברתיות ועוד. דברים שההורים שלנו לא נאלצו להתמודד איתם. נכון, הם נאלצו להתמודד עם דברים אחרים שסיפק הפער הבין דורי, אבל איכשהו הם נאלצו להתמודד איתנו ולא היו בעצמם על אותה אוטוסטרדה.

הבלוג יעסוק באתגרים שעולים מתוך רצון לממש את עצמנו כהורים בעולם החדש. גם אנחנו מתמודדים עם העולם החדש. רוצים מימוש ומשמעות, נחשפים לתחומים חדשים ורוצים לטעום מהם. אז מה? אם אנחנו הורים אנחנו כבר לא יכולים להיות חלק מהעולם החדש? כנראה שאפשר. לשילוב הזה יש אתגרים, יש מחירים אבל יש גם הרבה יתרונות.

ולבסוף הוא יעסוק באתגר שלנו כהורים, להכין את הילדים שלנו אל עולם משתנה ולא נודע. האתגר בהקניית כישורים וערכים אל עולם תעסוקתי וחברתי שלא ברור איך הוא ייראה. האתגר בהכנת ילדים אל עולם בו מקצועות רבים נעלמים לטובת בוטים ומכונות אוטונומיות והמחשבה על מה יגרום להם להיות רלוונטיים בעולם שכזה. בנוסף לדאגה הפרטית להתמודדות של הילדים שלנו בעולם החדש, עלינו מוטלת החובה להכין את הדור שייאלץ להתמודד עם אתגרי האנושות הגדולים.

אם פעם הסתמכו על מערכת החינוך שתכין את הילדים לחיים, או לפחות לעולם התעסוקה, היום זה רחוק מלהיות נכון. מערכת החינוך היום אינה רלוונטית במבנה, בתכנים, בצורת ההערכה ובעוד אינספור פרמטרים.

ההתמודדות עם מערכת החינוך היא מתסכלת, מדובר בגוף ענק, מסורבל ומיושן, דינוזאור שמייאש להתחיל ולהתמודד איתו. זה לא אומר שלא צריך לעשות כלום, יש מה לעשות והרבה.

אני באופן אישי לא מאמינה בפתרונות פרטיים אשר ייצרו פערים בחינוך בין הפרטי לציבורי וייצרו "חינוך לעשירים". אני חושבת שהפתרונות צריכים להיות נגישים לכולם ומאמינה בשוויון הזדמנויות מגדרי, מגזרי וגיאוגרפי. אני מאמינה כי החינוך הוא כלי עוצמתי למוביליות חברתית.

"אמא רבודה" נולד מתוך ההרגשה שמוטלת עלי החובה להוסיף שכבות מידע על המציאות הקיימת, עבור הילדים שלי ועבורי. ניסיון לשתף ולמצוא שותפים למסע בשבילי ההורות הרבודה.

בבלוג, אנסה להביא את המחשבות והתהיות, הבעיות וההתמודדויות. לפעמים גם יהיו לי פתרונות והצעות אבל אני בעיקר אנסה להעלות נושאים לדיון, ומקווה שתקחו בו חלק פעיל מכל כיוון, אם אתם הורים, מורים או תלמידים.

אני תמיד שמחה לשיתופי פעולה, אז אל תהססו ליצור קשר.

קריאה נעימה