על השאלה הזו ניסה לענות וידאו ויראלי שפורסם בשבוע שעבר. הוא תפס את תשומת ליבי, לא כי יש בו משהו חדש, אלא כי הבנתי שלא ענינו על שאלה בסיסית.

בשבוע שעבר פורסם סרטון שהכותרת שלו:

BEFORE YOU GO TO SCHOOL, WATCH THIS | WHAT IS SCHOOL FOR?

הסרטון פורסם ע"י Prince Ea שהוא שם הבמה של ריצ'ארד ווילאמס, אומן ספוקן, משורר ויוצר סרטים אמריקאי. הסרטון נהיה ויראלי. כמה ויראלי? הוא פורסם ב 3 לספטמבר ותוך שבוע יש לו 2.4 מיליון צפיות ביוטיוב ו-11 מיליון צפיות ב Facebook Watch. הסרטון זכה ל 215 אלף שיתופים, 6,300 תגובות ו-37 אלף לייקים. בקיצור – ויראלי.
ואז תהיתי, מה עושה סרטון על בית ספר לויראלי, מה הוא כבר אמר שם שגרם לכל השיתופים, התגובות וההתרגשות.

בשביל מה צריך בית ספר?

לפני שאתן לכם את תקציר הדברים, או שתצפו, תנו לי לתת לכם את השורה התחתונה, וסליחה על הספוילר. תכלס הוא לא אומר שום דבר חדש. הוא לא אומר משהו שלא ידענו, אם אתם תלמידים, הורים לתלמידים או מורים. הוא אומנם עושה את זה בחן ובכישרון רב, אני מאד אוהבת ספוקן, אבל יש גם לא מעט דמגוגיה ופה ושם גם קצת קלישאות.

אז מה תכלס הוא אומר?

בתרגום חופשי הנה תמצית הדברים שהוא אומר במהלך שמונה הדקות של הסרטון (אני ממליצה גם לצפות)

אחרי 16 שנה של לימודים הוא עדין לא יודע איך לחשב את המיסים, לקנות בית או לקחת הלוואה. בתור מישהו שסיים ראשון בכיתה כל מה שיצא לו זה דיפלומה בשביל אמא שלו. הוא מספר שהוא שכח כל מה שלימדו אותו בבית הספר, לפתור טרינום, מושגים בביולוגיה או את משפט פיתגורס. וכשאמא שואלת כל יום מה למדת היום בביה"ס ועונים "לא הרבה" זה לא מצניעות, זה כי פשוט כבר שכחת.

הוא מספר שיש ילדים שלא יוצרים קשר עין עם המורה כי הם לא בטוחים שיש להם את התשובה הנכונה, כי ביה"ס הוא כבר לא סביבה שנועדה ללמידה או לפתח את האינטלקט אלא פשוט משחק שמשחקים בשביל להשיג כמה שיותר ציונים. למה אנחנו באמת מצפים כאשר השאלה הנפוצה ביותר בכיתות בכל רחבי העולם היא "זה למבחן?"

אם בתי ספר היו מיועדים באמת ללמידה ולא לשינון אז F לא היה Fail אלא: Find another answer. ואם בית הספר היה מעוניין בהצלחה אישית ואקדמית של התלמידים הם היו קמים מאוחר יותר בבוקר היה להם יותר חופש ופחות ש"ב, כיוון שהרבה יותר תועיל להם שעת שינה נוספת מאשר לקרוא 150 עמודים כדי לכתוב חיבור, לעשות תרגילים 1-60 בדף עבודה ולהגיש 3 פרויקטים עד סוף השבוע. לא רק שזה סבל, זה גם עומס, נותנים כל כל הרבה משימות ולא מלמדים ניהול זמן.

בבית הספר התלמידים נשלטים ע"י צילצולים ולומדים בחדרים עם פנג-שואי של כלא. צריך לבקש רשות ללכת לשירותים וגם זה לא לפני שהביכו אותך לפני כל הכיתה ושאלו אותך למה לא הלכת בהפסקה, ואתה צריך להסביר שהשלפוחית והמיעים שלך לא מתוזמנים להפסקות.

המורה שלך תמיד יגיד לך לנצל את הזמן שלך בחוכמה, מצד שני לבלות 6-8 שעות בבית הספר הם כנראה ניצול הזמן הגרוע ביותר בהיסטוריה.

שיטת הלימוד המסורתית היא מטופשת, דוחסים לך מידע לראש שאתה צריך להקיא לדף בבחינה, זה לא חינוך – זו בולימיה. ככל שאתה יותר בולימי, אתה יוצא יותר טוב בהערכות שלהם אבל אז אתה מסיים את ביה"ס אנורקטי מבחינה נפשית.

אז למה בי"ס נועד? education בא מהשורש הלטיני educe שמשמעותו להוציא. להוציא את המתנות שיש לאדם, אבל ביה"ס לא מוציא את המתנות שיש לך הוא רק דוחס לך דברים לראש.

למה בי"ס לא מלמד להתמודד עם לחץ, בריונות ודחיה? למה לא מלמדים להתמודד עם דיכאון וחרדה, כישורים שצריך לכל החיים.

הוא מדבר על אייפון, פייסבוק ועוד טכנולוגיות שהומצאו ע"י אנשים שנשרו מביה"ס, ועל נשיאי ארצות הברית, אומנים וסופרים שבקושי סיימו בית ספר יסודי.

הוא מדבר על הילדים השקופים שלא רואים אותם, לא כי הם לא חכמים, אלא כי הם לא משתלבים במערכת הנוכחית, וכמה פוטנציאל וחלומות מבוזבזים של ילדים שהם חכמים, אבל לא יודעים להוציא ציונים גבוהים, לא יודעים להיראות במערכת כמו שהיא היום.

וחותם בשאלה: אז למה צריך בית ספר?

מה אני חושבת על מה שהוא אומר?

אחרי שקוראים, ואני מקווה שגם ראיתם את הסרטון, אפשר להבין למה הוא ויראלי. אבל אני רוצה להתייחס לנקודות שהוא העלה.

אני באמת חושבת שחסר בבית הספר חינוך פיננסי, אבל אני לא חושבת שבית הספר צריך ללמד אותך איך לוקחים משכנתא או קונים בית. תחשבו על עצמכם, גם אתכם לא לימדו את זה וכנראה שלקחתם איזה הלוואה בחייכם, וחלקכם גם קנו בית. מה עשינו? למדנו. אני לא זוכרת מזה כלום, אבל בתקופה שלקחתי משכנתא וכמה שנים אחרי, כשמחזרתי אותה, למשך כמה שבועות הייתי מומחית במסלולים, ריביות, שערים, לוחות סילוקין, שפיצר ועוד קללות. מה הייתי מצפה מבית הספר שיעשה בהקשר הזה? ילמד את הילדים ללמוד, שלא ירגישו חוסר אונים מול כל מטלה חדשה בחיים. בית הספר לא יכול ללמד הכל, אבל הוא יכול להקנות כישורים להתמודד עם משימות חדשות. אבל כן, אולי לא יזיקו כמה מושגים בסיסיים בכלכלה לצאת איתם לעולם.

אם יש נקודה שהוא פגע בה זה שבביה"ס לא מתרחשת למידה, מכונת ציונים עם שיטת הערכה לא רלוונטית שמפספת ילדים יצירתיים שלומדים בשיטות קצת אחרות. הגביע הקדוש של הבגרות מעוור גם את המורים שמבינים שמשהו פה דפוק, כי פשוט גם אותם מודדים כך, עם מיצ"בים ואחוזי זכאות לבגרות, אז כולם ממשיכים לרוץ כמו אוגרים בגלגל קסמים כזה שאי אפשר לעצור ורצים פול גז לעבר כלום.

אין לי ספק ששעת שינה נוספת תועיל לילדים אבל זה לא קשור לבית הספר, כי בואו נודה על האמת, המלחמות שלכם עם המתבגרים הם לנתק אותם בלילה לפני השינה מהטלויזיה/פיפ"א/פורטנייט ולא משיעורי הבית. אני מסכימה שצריך לדבר על עומס, אבל "מהפיכת שיעורי הבית" ועוד כל מיני כותרות פופוליסטיות שנזרקות לאוויר ומונחתות על המורים בלי תיאום, לא יעשו פה שום מהפיכה, רק כאוס. אני באמת פחות מתחברת לדפי עבודה ותרגילי שינון, אבל זה לא אומר שלא צריך עבודות, פשוט צריך להתאים אותן. אולי במקום חיבור, הם יצטרכו לכתוב בלוג, בלוג משלהם, או פוסט בבלוג כיתתי. לסכם חומר שלמדת לבד או לתאר חוויות בכתב אלו מיומנויות חשובות, פשוט צריך לתת להם את העטיפה הדיגיטלית שתעשה אותן רלוונטיות לחיים של הילדים, ולא עוד משימה מעייפת ומיותרת של להעתיק מויקיפדיה.

ולגבי ניהול זמן. לגמרי! מיומנות חשובה, שגם רוב המבוגרים שאני מכירה, נאבקים בה. זה לא שצריך מחר שיעור ניהול זמן, אבל אין ספק שאחת ממטרות העל היא לתת כלים להתמודד עם זה.

לצערי אני נאלצת להסכים שישיבה בבית הספר של 6 שעות היא ניצול גרוע של הזמן. לפחות כמו שזה נראה היום. כל יום כל שיחה שלי עם הילדים על היום שלהם מחזקת את ההבנה המתסכלת הזו. יש לי מיליון חלופות לזה, לעבוד בגינה, לבשל משהו במטבח, ללכת למוסך, ללכת למוזיאון, לשוטט בעיר בעקבות משימה, להמשיך? כי רק התחלתי עוד יש לי המון כאלה.

בולימיה, זו הגדרה מצוינת לאיך שלמידה נראית היום. לדחוס חומר ולהקיא לדף, אבל מילא זה, גם זה כ"כ שטוח ורדוד. הבן שלי קיבל דף עבודה בפיזיקה, מקצוע שהוא חיכה מאד להתחיל ללמוד, הוא בא אלי מאוכזב עם הדף ואמר לי שזה כמו דף בלשון או היסטוריה, זה רק במקרה בפיזיקה, פשוט טקסט עם שאלות ללא שום חשיבה. ניסיתי להסביר לו שזה השבוע הראשון וזה רק דף שנועד להנגיש את המקצוע, אבל לצערי בפתח השנה התשיעית במערכת, אני לא ממש מעודדת שזה ישתנה בהמשך.

הוא אומר שביה"ס אמור להוציא ממך את המתנות שלך. אני מסכימה מאד שמימוש פוטנציאל וטיפוח חוזקות לא באים מספיק לידי ביטוי היום בבתי ספר. זה משהו שיכול היה לשנות לגמרי את פני הלמידה, בדיוק על זה מדברת פרסונליזציה גם אם לומדים את אותו תוכן, כל אחד יכול לעשות את זה בעזרת החוזקות שלו ולטפח אותן.

התמודדות עם בריונות ודחיה, דווקא יש נסיונות, לא יודעת אם מוצלחים, אבל זה קיים בשיח. התמודדות עם לחץ, דיכאון וחרדה, נדמה שזה טאבו שבכלל לא מדברים עליו, אני לא יודעת אם ביה"ס הוא המקום ומה הפורמט, אבל אין ספק שזו נקודה עיוורת של כל המערכות בהכנת הילדים לחיים.

לגבי ההמצאות הטכלוגיות שפותחו ע"י נושרים מבית הספר ונשיאי ארצות הברית שלא למדו. פה אני קצת נעה בחוסר נוחות, כי עם הרוב עד כה הסכמתי, אם לא על הדרך לפחות על המהות. אבל זה באמת קצת פופוליסטי. כמה נושרים הגיעו בסוף למקומות קצת פחות טובים, מאשר לפתח את פייסבוק. ובואו נדייק לרגע, לנשור מהארווארד ולפתח אייפון/פייסבוק זה לא בדיוק לנשור בתיכון כי לא השתלבת. הדבר היחיד שזה מראה אולי, הוא שלהצלחה יש הרבה פנים ודרכים ולא כולם חייבים ללכת בדרך אחת, ובכל מקרה, יזמות זה מה שיביא אותנו הכי רחוק.

אין לי ספק כי בית הספר מפספס, מתסכל ומצלק את כל הילדים החכמים שלא מצליחים להשתלב במשחק של בית הספר כפי שהוא מוגדר היום. אני מקווה שלכל אחד מהם יש מבוגר אחד שמאמין בו מחוץ לביה"ס, הורה, מדריכה בצופים או חבר, שיאמינו בו והוא לא ישאב את כל הדימוי העצמי שלו רק מרמת ההצלחה שלו בבית הספר

שינוי גדול בצעדים קטנים

אז אחרי שחלקתי אתכם מה הוא טען ומה דעתי, אני אשתף אתכם שגם יש לו הצעה לשינוי. זה גורם לי לקחת אותו קצת יותר ברצינות, כי אנשים שמתלוננים יש בשפע, מישהו שגם מציע מה לעשות, גם אם זה לא בהכרח יעבוד, זה משהו אחר.

בסוף הסרטון הוא מפנה לתכנית שנקראת Innovation Playlist הלכתי לקרוא על זה. צריך להתעמק בזה קצת יותר. בעיקרון השיטה מדברת על גיוס הקהילה, ועבודה בצעדים קטנים עם הצעות של סרטונים קצרים שיהוו בסיס לדיון. לא בטוח שזו הישועה שחיכינו לה, אבל לפחות הם מנסים ולא רק מתלוננים. האם זה יעזור? לא יודעת. בדיוק כמו שאני לא יודעת לגבי כל היוזמות האחרות. למה? כי עוד לא החלטנו מה תפקיד בית הספר, ועד שההגדרה הזו לא ברורה לנו, לא נוכל לדעת אם תכנית מסוימת, קסומה ככל שתהיה, תומכת ומקדמת את המטרה, או לא.

אז מה תפקיד בית הספר?

השאלה הזו כ"כ גדולה, ואני לא מתכוונת לדון בה, אחרי שכבר קראתם 1500 מילה. זה גם לא יהיה רציני. זו שאלה שקשה לענות עליה, צריכים לדון בה אנשים מדיסיפלינות שונות במחשבה על מטרת בית הספר. אבל רק כדי לנסות ולהמחיש כמה זה קשה, אתן לכם מספר כיווני מחשבה.

האם תפקיד בית הספר הוא להקנות ידע או מיומנויות? נשמעת שאלה קלה וכולכם עכשיו קופצים ואומרים ברור שמיומנויות כי ידע יש בגוגל. זה לא לגמרי פשוט, אנחנו לא רוצים אנשים עם מינימום מסויים של השכלה תרבותית בהיסטוריה, ספרות והגות יהודית?

אם תפקיד בית הספר הוא להקנות מיומנויות, או לפחות לשים על זה דגש, איזה מיומנויות? שיכשירו אותו לשוק העבודה? לאוניברסיטה? להיות אזרח טוב?

אולי בכלל תפקיד בית הספר הוא לחנך ולהקנות ערכים? אם כן אלו ערכים? האם זה לא התפקיד של ההורים? האם היום בית הספר "מחנך"? הבן שלי אומר שלא, כי למרות שיש תכנים שעוסקים בזה, עדין כשמלמדים מתמטיקה כולם מסיימים את בית הספר ויודעים את אותה מתמטיקה, אבל כשמלמדים ערכים לא כולם יוצאים עם אותם ערכים.

אז כל עוד לא ברור לנו אם בית הספר נועד לייצר עובדים טובים לשוק העבודה, אזרחים טובים למדינה, או פשוט להוציא אנשים מאושרים שיודעים לממש את הפוטנציאל שלהם, יהיה מאד קשה להתקדם.

עד שלא נחליט כלום לא יקרה

כל פעם כשאני נחשפת לתכניות חינוכיות חדשניות, שחלקן מופלאות ביותר, אני יותר מבולבלת, וזה לא סתם פרדוקס הבחירה שמונע ממני להחליט מה הכי טוב בכל השפע הזה, אלא שבאמת כשבוחנים תכנית מסויימת, יודעים רק להגיד באינטואיציה אם היא טובה או לא, אבל אף אחד לא יודע אם היא תקדם את מטרת העל, כי אנחנו לא יודעים מה היא. אגב, זה שיש אינספור תכניות חדשניות רק מעיד על עומק הבעיה.

יודעים להגיד מה לא

כולנו יודעים מה יש. יודעים להגיד שזה לא טוב ושאנחנו לא רוצים את זה, זה לא מתאים, זה התאים לתקופה התעשייתית, והעולם והאנשים השתנו מאז. אבל מה כן, לאף אחד אין תשובה. עשרות גישות, שיטות, עמותות, ארגוניים חדשניים, אנשים פרטיים, כולל שפחתכם הנאמנה, חושבים שהם יודעים מה צריך. חינוך אחרת, חינוך מואר, חינוך 2020, תנו ללמוד, ועוד ועוד. כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה. אבל מה התשובה? פרסונליזציה? דיגיטציה? האבים? מייקרס ספייס? הכל מימוש למשהו שעוד לא ענינו את התשובה עליו. מה מטרת בית הספר.

תם ולא נשלם. המשך יבוא.

 

קצת אהבה

אהבתם את התכנים? שתפו בפייסבוק, תנו לייק והירשמו לניוזלטר

עשו לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג:

https://www.facebook.com/augmentedmom/

יש לכם הערות, הארות, פרגונים או שאלות? הגיבו פה למטה, אני עונה ותמיד שמחה לדיון.

יש לכם תגובות?

תגובות