16 thoughts on “תכנות לילדים: הקוד להצלחה”

1. פוסט מעולה. פרקטי ברור מעורר ומנחה לעשייה מיידית. תודה ששיתפת

   1. תודה נויה! מקווה שיהיה מועיל

2. תודה מלי, הג'ינג'י בן 5 עוד מעט ועם הכלים פה זה בדיוק הזמן להתחיל לתכנת

   1. גיל 5 זה בדיוק הזמן! תהנו

3. מסכים בהחלט. כך אני למדתי, מגיל צעיר מאוד לתכנת. פשוט כתבתי משחקים במקום לשחק אותם.
   כיום אני כותב שפת תכנות חדשה לילדים שתשנה את חוקי המשחק.. 😊

   1. מגניב! אשמח לשמוע על השפה שאתה כותב

4. מוסיפה את MIT App Inventor
   שמאפשר ליצור אפליקציות (בלוקים, כמו סקראץ') והכי כיף – להריץ אותן בזמן אמת ע"ג הסמארטפון. בת ה13 שלי אהבה.

   1. תודה על ההמלצה! אתן לבן שלי

5. קודם כל, אהבתי את הפוסט. כמו כל הפוסטים שלך הם כתובים בטוב טעם ומתוך ידע, וזה נעים מאוד לקרוא.
   ועכשיו אחרי שגמרתי להיות מנומסת, אומר מה אני חושבת.

   אני לא מתלהבת מדברים שאומרים פוליטיקאים. אני אמנם מכבדת אותם ומעריכה את העבודה שהם עושים למען הכלל, ובטוחה שאני לא הייתי רוצה או מצליחה לעשות דברים כאלה, אבל אני חושדת במניעים שלהם כשהם מקדמים דברים, ולכן אני לא מתרשמת מזה שאובאמה ובנט בעד ללמד ילדים תכנות. יתכן שזה באמת רעיון טוב, אבל העובדה שהם בעד לא מעלה או מורידה בעיניי.

   אני גם מסכימה עם העובדה שזה מיתוס שצריך להיות גאון כדי לתכנת. הנה אני מתכנתת. רחוקה מתכנות גאוני, ובכל זאת מצליחה לתכנת דברים (כמעט בלי באגים).

   כשסיימתי לקרוא את הפוסט שלך, רצתי לבלוג שלי כי זכרתי שקישרתי בו פעם לרשימה של חמישה משחקים שמלמדים לכתוב קוד (https://www.webpagefx.com/blog/web-design/games-that-teach-how-to-code/), ותוך כדי נבירה וחיטוט נתקלתי בעוד משהו שקשור לקידוד לילדים: מאמר של ג'ף אטווד, אחד המתכנתים הידועים בעולם (אחד משני המייסדים של Stackoverflow, אתר השאלות ותשובות של מתכנתים, זה שמחלק את החיים ל"לפני" ו"אחרי"), ולדעתו ממש לא חייבים ללמד ילדים תכנות. המאמר שווה קריאה כי יש בו הרבה פנינים, אבל אביא כאן תרגום של שתי פסקאות מהמאמר כדי לחסוך למי שלא בא לו לקרוא ולתת תיאבון למי שכן:

   …"אם מישהו אומר לך "כתיבת קוד הוא האוריינות החדשה" מפני ש"בימינו מחשבים נמצאים בכל מקום", שאל אותו איך עובדת הזרקת דלק. בכך שמלמדים קידוד, אני מודאג שאנחנו בעצם מלמדים את ילדינו את אמנות תיקון המכוניות. מיומנות חשובה – אבל אם יצרני מכוניות ומהנדסים עושים את עבודתם נאמנה, היא כזאת שאינה צריכה לעניין את האדם הממוצע, המשתמש במכונית שלו כאמצעי להשגת מטרות מבלי שאי פעם יצטרך לדאוג לגבי בניית ההילוכים או אפילו להחליף שמן."

   …"כל אחד יכול ללמוד לכתוב קוד. אבל מעטים מאד יכולים להסביר מדוע הם כתבו שורת קוד מסויי
   מת, מה הקוד הזה עושה, או לשכנע אחרים להשתמש בזה ולסייע להם לבנות את זה. כל אלה הן מיומנויות אנושיות חיוניות שיש להן קשר הדוק לאמנות התקשורת עם אחרים, ואין להם כל קשר לכתיבת קוד שמחשב יכול להבין."

   ואסיים בעוד פוסט, הפעם של עמיתה שלי בעבודה. הפוסט נקרא "כולם צריכים ללמד קוד?" והוא מדבר על לימוד קוד, לאו דווקא לילדים, מה היתרונות שלו מצד אחד, ומה החסרונות בזה שכל אחד ילמד קוד. הפוסט לא מסתיים בהחלטה כלשהי, ומעניין לקרוא שם דיון קצרצר בתגובות.

   גם לי אין מסקנות חד משמעיות. רק אומר שאת הילדים שלי לא לימדתי לכתוב קוד – לא מטעמים אידאולוגיים אלא פשוט לא קרה.

   1. היי לאה, תמיד כיף לקרוא את התגובות שלך. מעמיקות ומנומקות. ובפעם הראשונה שאנחנו לא מסכימות, אני שמחה שיש הזדמנות לדיון.
      אני מבינה את דעתך לגבי פוליטיקאים, אם זה לא מעלה ולא מוריד, אז אפשר להתקדם בדיון, בעזרת טיעונים אחרים. הם מופיעים פה, כי אני חושבת שכאשר יש בעיה בסדר גודל לאומי, אז האנשים שבאמת אכפת להם (לדוגמא code.org) אז הם מצליחים לגייס את מי שיש לו יכולת להזיז דברים בסדר גודל לאומי – וזה פוליטיקאים. אז הנוכחות שלהם בפוסט שלי, נועדה לציין את היקף הבעיה, מבלי לציין כרגע איך לפתור אותה.
      הפוסט שלי עוסק בשתי בעיות, ועכשיו אני מבינה שזה לא הוצג בצורה מספיק ברורה.
      1. חוסר עצום במתכנתים
      2. הבנת/ידיעת תכנות כמיומנות בסיס.
      אני מניחה שעל נק' מס' אחד אין לנו ויכוח, חוסר במתכנתים הוא נתון אובייקטיבי. החוסר רק ילך ויעמיק, כי הצרכים הטכנולוגיים הולכים וגדלים וילדים שפונים ללימודי STEM הולך וקטן.
      מה שמביא אותנו לנקודה השניה. האם תכנות הוא מיומנות נדרשת?
      אני חושבת שכן, אבל גם מי שלא חושב שכולם צריכים לדעת/להבין קוד, יכול לראות את היכולות והיתרונות שניתן להפיק מלימוד צורת החשיבה הזו, גם בתחומים אחרים, או בפתרון בעיות באופן כללי.

      ועכשיו לעצם המחלוקת:
      אני חושבת שההקבלה של ג'ף אטווד למכוניות היא לא נכונה. אכן מכוניות יכולות לשרת אותי מבלי שאצטרך להבין את המנגנון הפנימי שלהם. אבל בקשר למחשבים, אני חושבת החדירה של הטכנולוגיה לתחומי חיינו, היא עמוקה ומהירה ומתקדמת בקצב אקספוננציאלי. אני חושבת שהחיבור בין אדם למכונה הוא קרוב מאי פעם ובינה מלאכותית היא בכלל מעבר לפינה, ואני חושבת שהתכנות יידרש ברמה של מיומנות בסיסית יומיומים – גם ברמת השימוש. אולי לא ברמת יישום, אבל כן ברמת ההבנה.
      ובעניין קצת יותר פרקטי, בעולם החדש שבו הרובוטים יעשו הכל, כולל לכתוב תוכנות בעצמם, להלחין מוזיקה ועוד דברים שלא חלמנו, לשלוט במכונות תהיה מיומנות חובה. (סליחה על הסיום בנימה אפוקליפטית) 🙂

6. תודה רבה לך על התגובה המעמיקה והמהירה!

   אני מבינה עכשיו את השימוש שלך בפוליטיקאים, ומקבלת.

   דווקא הבנתי את שתי הנקודות, רק שהתייחסתי רק למה שהתחשק לי 🙂 .
   אם להתייחס לשתי הנקודות שלך, אז אפילו לגבי הראשונה אני לא בטוחה שיש לי הסכמה מלאה. זה שחסרים מתכנתים היום זה סבבה, אבל אני לא יודעת מה יהיה בעתיד. גם אצלך בבלוג, התמה שחוזרת היא שאנחנו לא יודעים מה יקרה בעתיד, אולי אפילו לא מדמיינים מה יכול לקרות, ובחוסר הוודאות הזה אחננו צריכים להכין את ילדינו. אם אתחבר לרגע לסיפא של דברייך (שלא מצאתי בו דבר אפוקליפטי), העובדה שרובוטים יעשו הכל היא אכן אופציה די מתקבלת על הדעת, אבל עדיין לא ברור שצריך יהיה לדעת לתכנת בשביל זה. שפות התכנות מתקדמות כל הזמן, ויתכן שגם האופן שבו נתכנת ישתנה בעתיד. כך שללמוד תכנות היום לא בהכרח יכין אותנו לתכנות הנחוץ מחר, אלא אם כן נבין את המושג תכנות במובן היותר רחב שלו (אפילו יותר רחב מפתרון בעיות), וזה מביא אותי לנקודה הבאה.

   ולגבי הנקודה השנייה, של מיומנויות התכנות: אני תופסת את ג'ף כאחד שבוודאי מבין את עומק חדירת המחשבים לחיינו, לכן אני מייחסת חשיבות לדבריו. מה שג'ף אומר זה שתכנות כולל לא רק כתיבת קוד. הוא אומר שלדבר למכונות זה קל, כי הן תמיד עושות מה שאתה אומר, כל פעם, בדיוק באותו אופן. לדבר לאנשים לעומת זאת – זו מיומנות שמתפתחת כל החיים, וככל שנקדים לפתח אותה כן ייטב. מיומנויות כמו תקשורת בין אנשים, הקשבה, יכולת שכנוע, חשיבה ביקורתית וכד', אינן מיומנויות שאנשים בד"כ משייכים לכתיבת קוד והן נצרכות מאוד, וזה לדעתי מה שג'ף רוצה להדגיש.

   ייתכן שיש נקודה שאנחנו כן מסכימות עליה, והיא שלאנשים שונים תהיה רמה שונה של שימוש – יהיו כאלה שרק יבינו, יהיו כאלה שיישמו מעט, ויהיו אלה שיישמו הרבה.

   תודה לך על חומר רב למחשבה.

   1. הי לאה. לא שהסכמה זה ערך (להיפך, דיון מגוון הוא ערך הרבה יותר חשוב בעיני) אבל נראה לי שאנחנו יותר מסכימות מאשר לא.
      לגבי נקודות המחלוקת:
      1. אני אכן לא יודעת מה יהיה בעתיד, אבל אני חושבת שלהעריך חוסר גדול במתכנתים, בעתיד הקרוב, זו הערכה זהירה וריאליסטית.
      2. לגבי תכנות כמיומנות בסיס, זו הערכה שלי, למרות שהנבואה ניתנה לשוטים, אבל בתחושה שלי ובתפיסה שלי את הדברים, דעתי היא שמי שיחזיק בה, יהיה ביתרון משמעותי. מן הצד השני, לא מי שלא יחזיק בה, יקבץ נדבות וירעב ללחם, אבל אני חושבת שזו תהיה התחלה טובה. לגבי מה שג'ף אטווד אומר, אני לא מבינה את הסתירה, זה לא משחק סכום אפס. מיומנויות רכות של תקשורת, שכנוע והקשבה, בוודאי חשובות אבל לא עומדות בסתירה ליכולת להבין קוד או לייצר אותו. ויש סדרה נוספת של מיומנויות שתידרשנה, ואני עוד אכתוב עליהן, הבלוג שלי עדיין צעיר 🙂 אני גם לא מומחית לנושא, אלא חוקרת אותו ומשתפת אתכם.
      3. למרות, ובנוסף לאמור לעיל, גם אם אנחנו לא מסכימות לתחזיות לגבי העתיד (ושתינו צודקות/טועות במידה שווה, כי אף אחד לא יודע מה יהיה) אני חושבת שרק בעבור יכולות החשיבה שלימוד תכנות מקנה, שווה להכניס אותו כבר מגיל צעיר במערכת החינוך. את החשיבה האנליטית, פירוק הבעיה, ניבוי ההתנהגות ועוד תכונות שציינתי בפוסט.

      כיף של דיון 🙂

7. גם אני חושבת שאנחנו קרובות מאוד בדעותינו וזה רק החלק המרדני שבי שאוהב להדגיש את החלק של הדווקא 🙂 . ובאמת הדיון ממש כיפי, אבל נראה לי שפה הוא מגיע לסיומו מפני שעם התגובה האחרונה שלך אני חושבת שאני יכולה להסכים עם רוב הדברים:
   1. אם מדובר על העתיד הקרוב אז אכן כנראה אפשר להעריך שיחסרו מתכנתים (תראי איך קשה לי לכתוב את זה בהחלטיות).
   2. ליכולת תכנות יש אכן יתרון וזו אכן נקודת התחלה טובה (שימי לב שלא התחברתי ל"משמעותי" ביתרון… קשה לי, כי אני מרגישה חסרונות אצלי בכל כך הרבה תחומים אחרים, שלא יודעת כמה יתרון התכנות מחפה עליהם).
   ומסכימה איתך לגמרי (!) שזה לא משחק סכום אפס. לדעתי גם ג'ף אטווד יודע את זה והוא ניסח את הדברים שלו בהקצנה מסוימת כדי להדגיש את הנקודה, אבל זו פרשנות אישית שלי.
   מחכה בכליון עיניים לשמוע על המיומנויות הנוספות שתכתבי עליהן בבלוגך הצעיר.
   3. המשפט שהכי אהבתי: "שתינו צודקות/טועות במידה שווה, כי אף אחד לא יודע מה יהיה". נכון! איזה כיף זה לא לדעת.
   ומתחברת גם להמשך – יש אכן יכולות חשיבה תכנותיות שטוב שתהיינה לכולם. אני חושבת אמנם שחלקן נקנות גם כשלומדים מתמטיקה ומדעים אחרים, אבל חלקן מודגשות יותר בתכנות.

   בקיצור, אמנם עדיין לא השתכנעתי שמערכת החינוך צריכה להכניס את זה – זה קשור לתפיסה שלי את תפקיד מערכת החינוך, שלצערי אין לי כוח לפרט כעת אבל בטח תעלה באיזושהי תגובה עתידית שלי (מי אמר שהנבואה ניתנה לשוטים ולא קיבל) – אבל בהחלט הראית לי שכדאי שילדים ילמדו את זה. ישר כח!

   תודה על החומר למחשבה, ועל הדיון הפורה והמכבד!
   3.

   1. והחלק המרדני שבי, מוצא חוסר הסכמה ממש לפני סוף הדיון 🙂
      בעיניך זה כיף לא לדעת את העתיד. אני לא רוצה לדעת את העתיד, אני רוצה לעזור לעצב אותו (כי ליצור אותו זה פאתוס קצת גדול מידי בשבילי). וכיוון שאני מאמינה בדוגמא אישית בחינוך, אני רוצה שהילדים שלי, שבאמת גדלים אל הלא נודע, לא יהיו רספונסיביים לעולם המשתנה, וינסו להסתדר בו, אלא יהיו פרואקטיביים.
      מחכה לדיונים הבאים בפוסטים על המיומנויות הנדרשות מילדי העולם החדש

8. נתקלתי היום בפוסט בנושא תכנות לילדים , של מישהי עם דעות פרובוקטיביות (כך כתוב עליה).
   היא מצטטת כמה אנשים אחרים מתחום החינוך, שלא חושבים שלימוד תכנות לילדים הוא משהו נחוץ. זה קצת ארוך לתרגם אז ברשותך אביא כאן כמה פסקאות שנראות לי הכי מעניינות, אבל באנגלית:

   As Mr. Bennett points out on his website, computer and tech experts are also skeptical. "When the telegraph was invented, there was a push to teach everyone Morse code," said former tech executive Donald Clark. "This turned out to be a huge waste of time, as the vast majority of people simply needed to write English that was transcribed by a relatively few number of telegraph operators."
   …
   "Coding is going to disappear," computer entrepreneur Emmanuel Straschnov told IBTimes UK. "The vision is that people shouldn't even have to know what a server is. The vision is that people should only know: I want my app to do this, this and that, and then you build it."

   היא מסיימת בבעיה פרקטית, אבל דווקא בזה אני לא מסכימה איתה – בעיניי הפרקטיקה לא יכולה להיות טיעון נגד השאלה אם משהו מתאים וראוי או לא.

   There's also the practical matter of finding enough teachers who can teach this stuff. Currently, they don't exist. It's hard enough to find good math teachers. And it's safe to say that delivering on all these lofty intentions through the public-school bureaucracy will be a challenge. The real goal – far more important – should be to teach kids enough math and science to understand the world in which they operate.

9. תודה לאה שהבאת עוד דיעה. ותודה שנזכרת בי ובבלוג שלי כשקראת אותה.
   אני כמובן לא מסכימה איתה. היא מביאה מס' דוגמאות של אנשי חינוך *שנראה* להם שלא צריך את זה.
   אני לפני שבועיים הייתי בכנס חינוך בלונדון, שם לימודי התכנות הם חובה מ 2013, כפי שגם הכותבת מציינת בלינק שהבאת.
   שמעתי סיפורים ממורים וממנהלות שהכנסת לימודי התכנות שיפרו את בית הספר שלהם בכל הפרמטרים. לימודי תכנות וכן שימוש בטענולוגיה מתקדמת בביה"ס שיפרו את יכולות הלומד העצמאי, ועוד הרבה דברים שבתי ספר היו שמחים לאמץ. ואני מדברת על בתי ספר נחשלים בעשירונים התחתונים בהישגים. אז על איש חינוך שמתנגד כי *נראה* לו, יש המון סיפורי הצלחה בשטח.
   אין טעם להתנגד לקידמה. וקוד מורס זו לא דוגמה טובה כי אנחנו כבר יותר שנים עם שפות תכנות שפה כדי להישאר ורק נוגעות בעוד ועוד תחומים בניגוד למורס שהלך ונעלם.

   ונסיים בהסכמה 🙂
   אם בעיות פרקטיות ישמשו לנו כטיעון לא נתקדם לשום מקום. אם מסכימים על המהות, גורמים לשאר הדברים לקרות.

Comments are closed.